מסורת אויבערלאנד

מנהג הנפוץ בגליל העליון
מכיון שהי' יין מצוי על השלחן [בפרט] בשבת ויום טוב, אם הי' זימון, נהגו לברך על הכוס [ולשתותו]. מרן ר' יונתן שטייף זצ”ל נהג לברך על הכוס בכל יום, כל פעם שבירך ברהמ"ז, אפילו ביחיד, [ ביחיד הי' הכוס מונח על השלחן ולא שתה ממנו]. גם החת”ס ראיתי כתוב שבירך על הכוס.

הי' חילוק בין שבת לחול, בשבת הי' יין מצוי ממילא נהגו לברך על הכוס.

מניין לך דבר זה, שנהגו לזמן על הכוס בשבת אך לא בימות החול?

ישראל האט געשריבן: פרייטאג אקטאבער 31, 2025 7:46 am מניין לך דבר זה, שנהגו לזמן על הכוס בשבת אך לא בימות החול?

מפי ר‘ יצחק אהרן פישער הי”ו

כך הוא באמת המנהג גם במשפחתינו. אבל עד עתה לא מצאתי בשום מקום אזכור למנהג זה, וגם לא מצאתי בפוסקים אפשרות כזו (מלבד ר' חיים פאלאג׳י).

וב'תורת חיים' מבודפשט (סי' קפ"ב אות ג') מבואר שהמנהג הרווח הוא לזמן על כוס בכל הסעודות, גם בימות החול. וכנראה היו מנהגים חלוקים באוברלנד בזה.

ישראל האט געשריבן: זונטאג נאוועמבער 02, 2025 9:13 am וב'תורת חיים' מבודפשט (סי' קפ"ב אות ג') מבואר שהמנהג הרווח הוא לזמן על כוס בכל הסעודות, גם בימות החול. וכנראה היו מנהגים חלוקים באוברלנד בזה.

איני רואה כאן שום סתירה. פשוט שלא טרחו להביא יין להסעודה רק משום ברכת המזון ורק זמנו על הכוס בסעודה שהיה בו יין מקודם.