מסורת אויבערלאנד

יוצר לשבת הגדול (בק"ק וויען יצ"ו אומרים היוצר 'אאמיר מסתתר' ולא היוצר 'אתי מלבנון') מתורגם לענגליש נוסח קל נא לעולם תערץ
(כפי שר' עמרם שטראססער זצ"ל בעל תפילה עדת יראים וויען ויליד פרעסבורג היה אומר) החזן מתחיל הפיוט 'אבא בחיל' בנוסח, ואח"כ בסוף מסיים החזן 'חסל סידור פסח' ג"כ באותו הנוסח.
נוסח חסל סדר פסח כהלכתו שאומרים בתוך קרובות לשבת הגדול [ובליל הסדר] חסל סדר פסח - ע"י ר' גבריאל פישער ע"ה בליל הסדר (ליל ב' בארץ ישראל מוקלט ע"י בן אר"י)

מנהג קהל עדת יראים וויען שאומרים ההפטרה: 'כה אמר ה'...עולותיכם' (ולא 'וערבה') - חוץ כשחל ער"פ בשבת שאז מפטירים 'וערבה'.

כך הוא המנהג הפשוט באויברלנד- שמפטירים 'וערבה' רק בער"פ שחל בשבת

ישראל האט געשריבן: מוצש"ק מערץ 28, 2026 9:47 pm כך הוא המנהג הפשוט באויברלנד- שמפטירים 'וערבה' רק בער"פ שחל בשבת

ברוב קהילות כצ"ל.

כן נהגו בפרעסבורג, עדת ישראל בערלין להגר"ע הילדעסהיימער, וכ"ה מנהג פיורדא, וכן המנהג בקהל עדת יראים וויען, וכ"כ בלוח חודש בחודשו להרב קינסטליכער ז"ל כ'מנהג אונגארן'.

מצד שני, בקהילת הרב מונק ע"פ מנהגי בערלין וכן במנהגי ביהכנ"ס העתיק בערלין (מנהגי ביבערפעלד) מובא שהפטירו 'וערבה' בכל שבת הגדול אפילו כשחל ער"פ בשבת. וכן היה נוהג הנאות דשא מנייטרא זצ"ל הי"ד וכן המנהג בנייטרא. וכן היה נוהג הבאר משה זצ"ל בק"ק דעברעצין יצ"ו. שבכל שבת הגדול מפטירין וערבה ללא יוצא מן הכלל.

שני המנהגים מובא במנהגי ר"א טירנא כיש ויש.


-------------------

נ.ב. כמדומני (אינני ברור) שמנהג פראג הוא לומר וערבה בשבת הגדול גם כשאינו שבת ערב פסח. בברייערס ב'וואשינגטאן הייטס' נוהגין כמו ק"ק וויען שאומרים וערבה רק כשחל ערב פסח בשבת ע'פ הקלויז בפראנקפורט. בבית הכנסת בפראנקפורט לא אמרו כלל וערבה ע'פ המהרי'ל.

זאלצבורג האט געשריבן: פרייטאג מערץ 27, 2026 9:24 pm יוצר לשבת הגדול - אומרים בק"ק וויען יצ"ו היוצר 'אאמיר מסתתר' ולא היוצר 'אתי מלבנון'

וכ"כ במנהגי ר"א טירנא שאומרים היוצר "אאמיר מסתתר' ורק בשלעזיע ופוזנא אומרים 'אתי מלבנון'.

באשכנז המערבי וגם בקצת קהילות אשכנז מזרחי כגון בק"ק בערלין (כן נוהגין בביהמ"ד הרב מונק בגאלדערס גרין) אומרים 'אתי מלבנון' וכ"כ גם במנהגי פיורדא לומר 'אתי מלבנון'.

בטעם האומרים "אתי מלבנון" – אולי משום שהיוצר של "אאמיר" הוא אותו הפייטן שחיבר את ה"זולת" של "אז כארשת", שהולחן על ידי רבי יוסף בן שמואל, הידוע בשם ר' יוסף טוב עלם, והוא גם הלחין חלק גדול מהקרובות לשבת הגדול. האופן של "בלולי אש" הוא ככל הנראה מרבינו בנימין בן זרח, ומכיוון שהאופן הזה אינו מאותו מחבר כמו היוצר של "אאמיר", ייתכן שחלק מהקהילות רצו לומר את "אתי מלבנון", שגם הוא מיוחס לרבינו בנימין בן זרח, כדי שהיוצר והאופן יהיו מאותו מחבר.