מנהגינו לקבוע את התענית בה”ב מיום י”ז ואילך ומברכים בה”ב בשבת הקודם. ומתענין שני קמא גם ביום י”ז גופא כשחל יום י”ז ביום ב’
עי’ בשו”ע סי’ תצ”ב ברמ”א ונושאי כלים שחולקים בטעם תענית בה”ב. הרמ”א נקט דהטעם הוא משום כפרה על היו”ט העבר שעלולים לחטיא מתוך משתה ושמחה, וא”כ כל מה דאפשר להקדימו טוב יותר ועיי”ש למה לא מתענין בחודש תשרי גופא, ובחק יעקב כתב שיש שמתענין אפילו אחר שבועות מטעם זה. אבל יש שנקטו דטעם התענית הוא משום תפלה על הגשמים ומתענין על הגשמים מזמן רביעה ראשונה. וכטעם זה נקטו המהר”י ווייל בהלכות ודינים סימן י”ד ובספר חסידים סי’ רכ”ז. ועי’ גמ’ תענית ו’ ע”א מחלוקת זמן רביעה ראשונה, י”א ג׳ מרחשון וי”א ז’ וי”א י”ז. הש”ך נקט דזמן רביעה ראשונה הוא ביום ז’ וכ”ה בספר החסידים סי’ רכ”ז ולפי דבריהם מתענים מיום ז’ ואילך. אבל המהר”י ווייל סובר דזמן רביעה ראשונה הוא ביום י”ז וכפי דעתו נתפשט מנהגינו לקבוע את התענית בה”ב מיום י”ז ואילך ומברכים בה”ב בשבת הקודם. ומתענין שני קמא גם ביום י”ז גופא כשחל יום י”ז ביום ב’. ובמהרי”ל כתב עוד טעם מה שדוחים את התענית לסוף החודש והוא כדי להקל על הציבור כדי שהימים יהיו יותר קצרים. ולענ”ד אפשר שטעם התענית לדידן הוא ג”כ משום כפרה וכמו שנקט הרמ”א, והדחייה הוא משום הטעם של המהרי”ל כדי להקל על הציבור, וכדי שיהיה לנו סימן וגדר מתי לקובעו חשבינן כדעת מי שסובר דרביעה ראשונה הוא מיום י”ז ואילך, עכ”פ כן הוא המנהג. וזה דלא כמנהגי מהרא”ט ולבוש שכתבו שמברכים בשבת הראשונה בחודש מרחשון והה”ד מנהג מבטל דין. ומ”מ יש לעיין איך יתפשט המנהג במקומינו דלא כמהרא”ט, ודלא כלבוש, ודלא כמג”א וכו’ ועכ”פ המנהג במקומו עומדת.
אין מהרי"ל שטייט אז מען ענדיגט בה"ב קודם ר"ח כסלו, ממילא מוז מען אמאל (ווי דע יאהר) אנהייבען י"ז מרחשון, אנדערע יאהר הייבט מען אהן י"ט, כ' אדער כ"ב מרחשון
אומרים סליחות לכל תענית ציבור באמצע חזרת הש"ץ בברכת סלח לנו.
וכ”ה בסידורי רעדלהיים המפורסמים, ועי’ בשו"ת עבודת הגרשוני סי' נז והוא היה ממגורשי וויען, ובשו"ת לבושי מרדכי תניינא או"ח סי' מא, ובבאר היטב תקס"ו ס"ק ה.
אומרים רק סדר הסליחות וא”א סדר התפלות מהקטע אל רחום שמך עד הסוף באמצע שמו”ע
עי’ בשו”ע תקס”ו ובנושאי כלים שם.
- IMG-20241117-WA0015.jpg (213.45 KiB) געזען געווארן 804 מאל