מנהגי נירנבורג/פיורדא

[מסורת אבות]

מחזור נירנבורג המפורסם - נכתב בשנת ה' אלפים צ"א (1331 למספרם)

מחזור נירנבורג .pdf

(1.3 GiB) דאונלאודעד 12 מאל

מנהגי פיורדא תקכז (1).pdf

(2.94 MiB) דאונלאודעד 17 מאל

[מסורת אבות]

סקירה קצרה על מנהגי ומסורת קהילת נירנבורג ופיורדא הסמוכה

רגנסבורג, נירנבורג (ופיורדא הסמוכה לה) ואאוגוסבורג הם היסוד של מנהג אושטרייך.

מצאתי ראיה מפורשת לכך שאזור בייערן שבדייטשלאנד – היינו הערים הידועות רעגענסבורג, נירנבורג (ופיורדא הסמוכה לה) ואאוגוסבורג – הוא מקורם של מנהגי אושטרייך, ואף נכלל בכלל “אושטרייך” עצמו.

וזה לשון ספר האגודה (חולין סימן פט):

“וכתב [רבינו אפרים מרגנשבורג] שבצרפת וברומי ובלומברדיא ובאושטרייך בדילין הימנו ועונשין עליו כרת… ובערפורט נוהגין לאיסור, ובשאר הקהילות נוהגין להתיר…” עכ״ל.

ומקור תחילת דברי האגודה הוא במרדכי (חולין רמז תרכ״ג), ושם הלשון:

“וכתב רבינו אפרים דבצרפת וברומי ובלומברדיא ובמלכותינו בדילין ממנו ועונשין עליו כרת.”

והנה פשוט ש“מלכותינו” במרדכי מכוון לאזור רעגענסבורג – עירו של רבינו אפרים – ונירנבורג, מקום מושבו של בעל המרדכי. ואם כן יש לעיין: כיצד פירש האגודה “מלכותינו” כ“אושטרייך”? הרי לנו שהוא מזהה את רגנסבורג ונירנבורג – שבבייערן – עם אושטרייך.

ומכאן שני חידושים:
האחד – שאושטרייך ובייערן לענין זה היינו הך, ושניהם בכלל תחום אחד של מנהג.
והשני – שבערפורט נשתלבו מנהגי אושטרייך ומנהגי ריינוס זה בזה. ויש מקום לעיין אם גם הרמ״א הלך בדרך זו לאחד בין המסורות. ועכ״פ נראה ברור שכמה פעמים במשך הדורות התקיימו שני סוגי מנהגים אלו יחד במקום אחד, וכדמצינו כמהר״ם ותלמידו המהרי״ל מריינוס בעיר וויען לצד ר׳ אברהם קלויזנר ור״ש מנוישטאדט – מעיקר רבני אושטרייך.

יהודי נירנבורג גורשו בשנת 1499 למספרם, והתיישבו בפיורדא הסמוכה, ולא הורשו לשוב ולהתיישב בעיר במשך תקופה ארוכה מאוד. רק במאה ה־19, בשנת 1850, הותרה שוב ישיבת יהודים בעיר באופן רשמי, ולאחר מכן התחדשה הקהילה בהדרגה.

יש שטענו שכאשר חזרו היהודים לנירנבורג, כבר השתייכה למערב־אשכנז שהתחדשה על ידי יוצאי ריינוס. אולם נראה פשוט שנירנבורג חזרה למנהגי מזרח־אשכנז, בהיותה ממשיכת מסורת בייערן, ובפרט שלא עזבו יהודי נירנבורג את האזור לגמרי, אלא עברו לפיורדא הסמוכה. ואם כן, מסורת פיורדא היא היא המשכה הישיר של מסורת נירנבורג העתיקה, וישבו שם ברצף.


החת"ס מעיד שהמנהג נירנבורג/פיורדא הוא כמנהגינו.

שו"ת חת"ס (החדשות, סי' י') וז"ל:

מה שכתב על ערי פראנקיא עושים שלא כדין תורה, חלילה לומר על עם ה' כזאת, דבר זה, כי זה פוגע בכבוד מורי ורבותי, וחבירי ואבותי הקדושים, נוחי נפש, ואשר המה חיים עודנו, ה' עליהם יחיו... ותלי"ת ידם רב להם, וגדולים וטובים הם וקדושי עליון... ויהיה יודע, כי ערי פראנקיא הם כל קהלות אשכנז מתחת פרוורהא דפיורדא, כי שם עדיין נוהגין מנהג פולין ברוב דבריהם... אבל משם ולהלן, מגלילות ווערצבארג {=ווירצבור} ולהלן, משך נהר מאינוס וריינוס עד הים הגדול ובכלל, הם ערי פראנקיא, ובכללם פראנקפורט, מגנצא, ווירמשא, מעץ, מנהיים וכדומה.
ורוב מנהגם על פי רב עמרם גאון, אשר עמדתי על קברו במגנצא, ורבי יואל, ורבי אפרים בבונא, ובעלי התוספות ורש"י, ומהר"ם מרוטנבורג, והרא"ש והטור. ומה אאריך בזה? אך יעיין בספר 'נוהג כצאן יוסף' ובספר 'יוסף אומץ'... שם ימצא מנהגיהם משונים הרבה מהסכמת רמ"א, כי דבריו {של הרמ"א} נאמרו על מנהג פולניא, והם {בני פראנקיא} לא שינו מנהגם הקדום בשביל זה.

[moshe klugermann]

אם אתה מתכוון לקהילות בריינס שנהגו כמנהג עושטרייך היה לך להביא גם את רעגנשבורג וכדברי המהרי"ל היודע (שחרית יו"כ י"א) והיה מנגן כל התפלה כמנהג מדינת אושטרייך כי כן המנהג שם. וכן קהילות אה"ו.
לגבי פיורדא כמדומני שבפועל כן נהגו שם ע"פ מנהג ריינס, ואני זוכר שהרב ב"ש המבורגר עוסק בזה באיזה מקום לתרץ דברי החת"ס אבל לא הצלחתי למצוא עכשיו איפה זה.

[מסורת אבות]

אם אתה מתכוון לקהילות בריינס שנהגו כמנהג עושטרייך היה לך להביא גם את רעגנשבורג וכדברי המהרי"ל היודע (שחרית יו"כ י"א) והיה מנגן כל התפלה כמנהג מדינת אושטרייך כי כן המנהג שם. וכן קהילות אה"ו.
לגבי פיורדא כמדומני שבפועל כן נהגו שם ע"פ מנהג ריינס, ואני זוכר שהרב ב"ש המבורגר עוסק בזה באיזה מקום לתרץ דברי החת"ס אבל לא הצלחתי למצוא עכשיו איפה זה.

קהילות אלו אינם באזור רהיין כלל. הם במזרחית דרומית של דייטשלאנד במחוז בייערן/באוואריע והם היסוד והמקור למנהג אוסטרייך - אסט ע"ש מזרח.

[מסורת אבות]

למעשה סדר הפיוטים במנהגי פיורדא הוא כמנהג מערב ולא עסטרייך, ויל"ע מתי החל השינוי.

[moshe klugermann]

אם אתה מתכוון לקהילות בריינס שנהגו כמנהג עושטרייך היה לך להביא גם את רעגנשבורג וכדברי המהרי"ל היודע (שחרית יו"כ י"א) והיה מנגן כל התפלה כמנהג מדינת אושטרייך כי כן המנהג שם. וכן קהילות אה"ו.
לגבי פיורדא כמדומני שבפועל כן נהגו שם ע"פ מנהג ריינס, ואני זוכר שהרב ב"ש המבורגר עוסק בזה באיזה מקום לתרץ דברי החת"ס אבל לא הצלחתי למצוא עכשיו איפה זה.

קהילות אלו אינם באזור רהיין כלל. הם במזרחית דרומית של דייטשלאנד במחוז בייערן/באוואריע והם היסוד והמקור למנהג אוסטרייך - אסט ע"ש מזרח.

סליחה לא כתבתי די ברור, לא התכוונתי לאזור הריינס ממש אלא לגרמניה, אבל עברתי עכשיו על דבריך וראיתי שאכן דיברת על רעגנשבורג,
לגבי אה"ו אכן אין זה נוגע להעניין כאן, ובעצם העניין בנוגע ההתפחות מנהג אושטרייך אנסה לכתוב יותר מאוחר, אבל סתם דבר מעניין שנמצא שבתוך גרמניה עצמו היה הריינס מוקף משלש צדדים במנהג אושטרייך, רעגנשבורג מצד אחד, ליפציג וברלין מצד השני והמבורג מצד שלישי.

[moshe klugermann]

למעשה סדר הפיוטים במנהגי פיורדא הוא כמנהג מערב ולא עסטרייך, ויל"ע מתי החל השינוי.

מצאתי עכשיו מקום אחד שהמבורגר מדבר מזה, בהישיבה הרמה בפיורדא ח"ג פרק א הע' 12

מדובר במנהגים בודדים בהן פיורדא דמתה יותר לפולין מאשר לאשכנז הותיקה אך מתוך רגישות פראנקפורטאית אופיינית שהיתה לחת"ס הספיקו אותם מנהגים ספורים ליצור אצלו רושם פולני' למרות שבכל יתר מנהגיה היתה אשכנזית מובהקת כולל מחזור כמנהג אשכנז' שעל פיו נערכו תפילותיה

[מסורת אבות]

למעשה סדר הפיוטים במנהגי פיורדא הוא כמנהג מערב ולא עסטרייך, ויל"ע מתי החל השינוי.

מצאתי עכשיו מקום אחד שהמבורגר מדבר מזה, בהישיבה הרמה בפיורדא ח"ג פרק א הע' 12

מדובר במנהגים בודדים בהן פיורדא דמתה יותר לפולין מאשר לאשכנז הותיקה אך מתוך רגישות פראנקפורטאית אופיינית שהיתה לחת"ס הספיקו אותם מנהגים ספורים ליצור אצלו רושם פולני' למרות שבכל יתר מנהגיה היתה אשכנזית מובהקת כולל מחזור כמנהג אשכנז' שעל פיו נערכו תפילותיה

מצד שני המחזור נירנבורג וכל המקורות מוקדמות מראים שמנהגם היתה לגמרי מנהג אוסטרייך ונשתנה הדבר בהמשך הזמן ויל"ע מתי החל השינוי שם

[moshe klugermann]

הדרך המקובל היא שמנהג אושטרייך נולד אכן באזורים אלו אחר גירוש צרפת כשהגעיו היהודים מצרפת לשם ושם בערך נהיה מנהג אושטרייך היינו מנהג אשכנז עם מעט ממנהג צרפת, וזה אכן מתאים בעיקר עם מחזור נירנבורג ודברי האגודה (שניהם הם באותו זמן) אך מה היה לפני זה ונניח שבאזורים אלו היה נוהג מנהג אשכנז מקודם, אך השאלה הגדול היא איך נהגו באזור המזרחי ממש, הרי כבר מתלמודי ר"ת יודע לנו כמה וכמה מאוסטריה בוהמיה ואפי' מהונגריה, והשאלה הגדול היא האם כל הנידון היא על כמה שינויים בנוסח התפילה דהיינו אשכנז ואושטרייך, (כמו צור ישראל, ויתן לך, אין כמוך, נוסח אבינו מלכינו, ברכת התורה לפני או אחר פרשת התמיד, נוסח התחנון), ועוד כמה שיניים במנהג, או שיש הבדל משמועתי כמו מנהג אשכנז וצרפת (עכ"פ צרפת היודע לנו כיו), דהיינו פחות שומרני בנוסח התפילה בכלל, וכן במנהג יש שינוי גדול, וכמובן שיש לצרף לזה הערוה"ב (אם כי מדובר בשינוי ביוצרות, ואין זה הבדל משמעותי במנהג, דהיינו לכולם היה מנהג אמירת יוצרות וכל אחד אמר את שלו, וכמובן שההבדל העיקרי שכל אחד קיבל מהפייטנים של אזור שלו אבל הרי היה לפני פיוטי אשכנז ומזרחי, הרי שהיה כבר קשר ביניהם, וכן יש לעיין איך כ"א קיבל פיוטים הצרפתים שלו, ועל זה כבר כתב קצת יונה פרנקל בתפילה ופיוט במחזור נירנבורג), וכן זה שחייו היה בין בבוהמיה ורגנשבורג יתכן שזה אומר משהו, (אך אם נקבל דעת אורבך שהיה גם תלמיד הרוקח ייתכן שהלך גם להריינס עצמו, אך אין דבריו מוכח כל כך), וכן יש לצרף זה שר"י החסיד הלך ללרגנשבורג, וייתכן שזה להשפיע על אירופא המזרחית (עיין תא שמע לתולדות היהודים בפולין במה הי"ב י"ג, ציון נ"ג, על אף שלדעתי הפריז על המידה שם אך יש נקודת אמת בדבריו), עכ"פ יש להאריך בזה הרבה, ולדעתי הדבר עדיין צריך מחקר נוסף גדול, ואם יהיה לי זמן אנסה להרחיב קצת.

[מסורת אבות]

אם אתה מתכוון לקהילות בריינס שנהגו כמנהג עושטרייך היה לך להביא גם את רעגנשבורג וכדברי המהרי"ל היודע (שחרית יו"כ י"א) והיה מנגן כל התפלה כמנהג מדינת אושטרייך כי כן המנהג שם. וכן קהילות אה"ו.
לגבי פיורדא כמדומני שבפועל כן נהגו שם ע"פ מנהג ריינס, ואני זוכר שהרב ב"ש המבורגר עוסק בזה באיזה מקום לתרץ דברי החת"ס אבל לא הצלחתי למצוא עכשיו איפה זה.

קהילות אלו אינם באזור רהיין כלל. הם במזרחית דרומית של דייטשלאנד במחוז בייערן/באוואריע והם היסוד והמקור למנהג אוסטרייך - אסט ע"ש מזרח.

סליחה לא כתבתי די ברור, לא התכוונתי לאזור הריינס ממש אלא לגרמניה, אבל עברתי עכשיו על דבריך וראיתי שאכן דיברת על רעגנשבורג,
לגבי אה"ו אכן אין זה נוגע להעניין כאן, ובעצם העניין בנוגע ההתפחות מנהג אושטרייך אנסה לכתוב יותר מאוחר, אבל סתם דבר מעניין שנמצא שבתוך גרמניה עצמו היה הריינס מוקף משלש צדדים במנהג אושטרייך, רעגנשבורג מצד אחד, ליפציג וברלין מצד השני והמבורג מצד שלישי.

אכן כן הדבר. ויותר מעניין, היאך אמסטערדאם הצפונית, שמעל קהילת אה״ו, החזיקו במנהג ריינוס — אף על פי שהייתה מנותקת לגמרי גיאוגרפית מחבל הרהיין.

[moshe klugermann]

חשבתי עכשיו עוד ראיה מדברי האור זרוע (שו"ת תשנ"ב ס"ק ט) בעניין קידוש בביהכנ"ס

הלא ידעת כמה גאוני גאונים וקדושי עליון רבותינו במגנצא ושבוורמיישא ושבשפירא, הלא משם יצאת תורה לכל ישראל, הלא נהגו מיום שנסדו כל הקהילות שבריינוס ושבכל ארץ אשכנז ומלכיות שלנו נהגו אבותינו ואבות אבותינו צדיקים קדושים חכמים מחוכמים וכו'

משמע מאוד שמנהגנו מיוסד מחכמי שו"ם וזהו הרי לפני הגירוש. ויותר היה נראה שגם באושטרייך נהגו תמיד כמו בריינס, ואולי אחר הגירוש נכנס לשם קצת ממנהגי צרפת, אך הרי ייתכן מאוד שגם בצרפת היה מקומות שנהגו כמנהג אשכנז (פחות או יותר), הרי מצד הישיבות זה ודאי היה מאוד קשור (עכ"פ בזמנים מסיומים) אז מאוד מסתבר שגם לעניין הלכה נהגו כמותם, והדבר צ"ע עוד.

[זאלצבורג]

חשבתי עכשיו עוד ראיה מדברי האור זרוע (שו"ת תשנ"ב ס"ק ט) בעניין קידוש בביהכנ"ס

הלא ידעת כמה גאוני גאונים וקדושי עליון רבותינו במגנצא ושבוורמיישא ושבשפירא, הלא משם יצאת תורה לכל ישראל, הלא נהגו מיום שנסדו כל הקהילות שבריינוס ושבכל ארץ אשכנז ומלכיות שלנו נהגו אבותינו ואבות אבותינו צדיקים קדושים חכמים מחוכמים וכו'

משמע מאוד שמנהגנו מיוסד מחכמי שו"ם וזהו הרי לפני הגירוש. ויותר היה נראה שגם באושטרייך נהגו תמיד כמו בריינס, ואולי אחר הגירוש נכנס לשם קצת ממנהגי צרפת, אך הרי ייתכן מאוד שגם בצרפת היה מקומות שנהגו כמנהג אשכנז (פחות או יותר), הרי מצד הישיבות זה ודאי היה מאוד קשור (עכ"פ בזמנים מסיומים) אז מאוד מסתבר שגם לעניין הלכה נהגו כמותם, והדבר צ"ע עוד.

מי יודע מה היה אז? הלא המהרי״ל והמהר״ם ס״ל היו בווינא ורק אחר כך חזרו לשם. ומה עם כל הראשונים שבאוסטרייך שלמדו בצרפת — כגון הר״י הלבן/מביהם, האור זרוע גופא ורבינו אפרים, ועוד כמה וכמה

מגזירות תתנ״ו ואילך רוב רבותינו למדו בעיקר בצרפת אצל בעלי התוספות, ואם כן אין זה חידוש כלל שמסורתנו בלולה מאשכנז ומצרפת, יותר מאשר אצל היעקעס שאצלם מנהגם אשכנזי נקי.

אמנם, כפי שציינתי לעיל, היה זמן לאחר האור זרוע — בזמן המהרי״ל והמהר״ם ס״ל — שכמעט לא נותר כלום באזור הרהיין, וכולם למדו באוסטרייך, ואחר כך חזרו לשם ויסדו הכל מחדש. ואם כן, מי יודע כמה ממנהגיהם מקורם אצלנו, ולמי משפט הבכורה.

ובאמת — כולם אהובים, כולם ברורים.