מנהגי נירנבורג/פיורדא

[מסורת אבות]

מחזור נירנבורג המפורסם - נכתב בשנת ה' אלפים צ"א (1331 למספרם)

מחזור נירנבורג .pdf

(1.3 GiB) דאונלאודעד 2 מאל

מנהגי פיורדא תקכז (1).pdf

(2.94 MiB) דאונלאודעד איין מאל

[מסורת אבות]

סקירה קצרה על מנהגי ומסורת קהילת נירנבורג ופיורדא הסמוכה

רגנסבורג, נירנבורג (ופיורדא הסמוכה לה) ואאוגוסבורג הם היסוד של מנהג אושטרייך.

מצאתי ראיה מפורשת לכך שאזור בייערן שבדייטשלאנד – היינו הערים הידועות רעגענסבורג, נירנבורג (ופיורדא הסמוכה לה) ואאוגוסבורג – הוא מקורם של מנהגי אושטרייך, ואף נכלל בכלל “אושטרייך” עצמו.

וזה לשון ספר האגודה (חולין סימן פט):

“וכתב [רבינו אפרים מרגנשבורג] שבצרפת וברומי ובלומברדיא ובאושטרייך בדילין הימנו ועונשין עליו כרת… ובערפורט נוהגין לאיסור, ובשאר הקהילות נוהגין להתיר…” עכ״ל.

ומקור תחילת דברי האגודה הוא במרדכי (חולין רמז תרכ״ג), ושם הלשון:

“וכתב רבינו אפרים דבצרפת וברומי ובלומברדיא ובמלכותינו בדילין ממנו ועונשין עליו כרת.”

והנה פשוט ש“מלכותינו” במרדכי מכוון לאזור רעגענסבורג – עירו של רבינו אפרים – ונירנבורג, מקום מושבו של בעל המרדכי. ואם כן יש לעיין: כיצד פירש האגודה “מלכותינו” כ“אושטרייך”? הרי לנו שהוא מזהה את רגנסבורג ונירנבורג – שבבייערן – עם אושטרייך.

ומכאן שני חידושים:
האחד – שאושטרייך ובייערן לענין זה היינו הך, ושניהם בכלל תחום אחד של מנהג.
והשני – שבערפורט נשתלבו מנהגי אושטרייך ומנהגי ריינוס זה בזה. ויש מקום לעיין אם גם הרמ״א הלך בדרך זו לאחד בין המסורות. ועכ״פ נראה ברור שכמה פעמים במשך הדורות התקיימו שני סוגי מנהגים אלו יחד במקום אחד, וכדמצינו כמהר״ם ותלמידו המהרי״ל מריינוס בעיר וויען לצד ר׳ אברהם קלויזנר ור״ש מנוישטאדט – מעיקר רבני אושטרייך.

יהודי נירנבורג גורשו בשנת 1499 למספרם, והתיישבו בפיורדא הסמוכה, ולא הורשו לשוב ולהתיישב בעיר במשך תקופה ארוכה מאוד. רק במאה ה־19, בשנת 1850, הותרה שוב ישיבת יהודים בעיר באופן רשמי, ולאחר מכן התחדשה הקהילה בהדרגה.

יש שטענו שכאשר חזרו היהודים לנירנבורג, כבר השתייכה למערב־אשכנז שהתחדשה על ידי יוצאי ריינוס. אולם נראה פשוט שנירנבורג חזרה למנהגי מזרח־אשכנז, בהיותה ממשיכת מסורת בייערן, ובפרט שלא עזבו יהודי נירנבורג את האזור לגמרי, אלא עברו לפיורדא הסמוכה. ואם כן, מסורת פיורדא היא היא המשכה הישיר של מסורת נירנבורג העתיקה, וישבו שם ברצף.


החת"ס מעיד שהמנהג נירנבורג/פיורדא הוא כמנהגינו.

שו"ת חת"ס (החדשות, סי' י') וז"ל:

מה שכתב על ערי פראנקיא עושים שלא כדין תורה, חלילה לומר על עם ה' כזאת, דבר זה, כי זה פוגע בכבוד מורי ורבותי, וחבירי ואבותי הקדושים, נוחי נפש, ואשר המה חיים עודנו, ה' עליהם יחיו... ותלי"ת ידם רב להם, וגדולים וטובים הם וקדושי עליון... ויהיה יודע, כי ערי פראנקיא הם כל קהלות אשכנז מתחת פרוורהא דפיורדא, כי שם עדיין נוהגין מנהג פולין ברוב דבריהם... אבל משם ולהלן, מגלילות ווערצבארג {=ווירצבור} ולהלן, משך נהר מאינוס וריינוס עד הים הגדול ובכלל, הם ערי פראנקיא, ובכללם פראנקפורט, מגנצא, ווירמשא, מעץ, מנהיים וכדומה.
ורוב מנהגם על פי רב עמרם גאון, אשר עמדתי על קברו במגנצא, ורבי יואל, ורבי אפרים בבונא, ובעלי התוספות ורש"י, ומהר"ם מרוטנבורג, והרא"ש והטור. ומה אאריך בזה? אך יעיין בספר 'נוהג כצאן יוסף' ובספר 'יוסף אומץ'... שם ימצא מנהגיהם משונים הרבה מהסכמת רמ"א, כי דבריו {של הרמ"א} נאמרו על מנהג פולניא, והם {בני פראנקיא} לא שינו מנהגם הקדום בשביל זה.