בליל ב' דפסח מתחילים לספור ספירת העומר, וסופרים בביהכנ"ס אחר תפילת ערבית. וסופרים מעומד.
וכן היה נוהג גם רבינו החת"ס, כ"כ בהגדת חתן סופר. וכ"כ היעב"ץ במור וקציעה סי' תפ"ט ושאילת יעב"ץ ח"ב סי' פ"ג. דלא כהמקובלים והנהגות חדשות מקרוב באו. וע"ע שו"ת התעוררות תשובה חאו"ח סי' רצ"ב.
סופרים ספירה קודם עלינו, ואם עדיין אינו זמן צאת הכוכבים אז אומרים מקודם עלינו ואח"כ ספירת העומר. והשמש מכריז ’ספירת העומר'.
אומרים היום יום ’לעומר’.והוא מטעם כדי לדעת מתי לאמרו, כי פעמים סופרים קודם עלינו ופעמים אח"כ.
אגב, בבית מדרשו של רבינו החת"ס כשהתפללו ערבית קודם זמנו, המתין עם הציבור כדי לקרוא ק"ש אחר צאה"כ, ואז קרא קרי"ש תחילה בציבור מטעם תדיר קודם ואח"כ בירך ספירת העומר, כ"כ במנהגי החת"ס.
הרב סופר ספירת העומר לפני הקהל, ואח"כ סופר הקהל. אין אומרים שום תפילות לפניו ולאחריו. רק אומרים יה”ר שיבנה ביהמ”ק, ומזמור אלקים יחננו, לאחריו. (מנהגי פרעסבורג).כן נהגו בעל הדעת סופר וההתעוררות תשובה (עי' ס' מנהגים והליכות של מרן החת"ס פי"א הערה ג'). וכן המנהג בקהילות נייטרא וויען ודעברעצין, וכן המנהג פשוט בכלל אויבערלאנד לומר לעומר. וכ"כ בשל"ה מס' פסחים לומר 'לעומר'.
כנ"ל הרב/החזן אינו אומר בקול רם ואינו מוציא בפיו נוסח "לשם יחוד" או "ריבונו של עולם" (שאינם חלק מעצם התפילה, אלא כעין מה שנוהגים לומר "בריך שמיה" כל אחד לעצמו).
ואגב, בנוסח "לשם יחוד" או "הנני" הקפיד הרב הגאון רבי יונתן שטייף זצ"ל שלא לומר "לקיים מצות עשה של...", אלא "לקיים מצות...". וכן נדפס בסידורים ישנים של קהל עדת יראים. ע"כ.
ועיין בספר חק יעקב (לגיסו של רבינו בעל האליהו רבא מפראג) על ש"ע אורח חיים תפ״ט ס"ק יא, וז"ל:
נוהגין לומר מזמור אלקים יחננו וכ"כ במ"א וחדשים מקרוב באו והדפיסו נוסח הספירה ע"פ הסוד וכוונת הספירות וכה"ג בהקפה שבלולב אומרין פסוקים על סדר כוונת האר"י ז"ל וכן נדפס סדר התפלה עם עבודת הבורא וכה"ג הרבה ליקוטים מקובלים ונתפשט דבר זה בעיני המון כאלו כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול ובאמת לא נאה לכסיל כבוד כי כבוד אלהים הסתר דבר ואעתיק מ"ש מהרש"ל בתשובה סימן צ"ח וז"ל שראיתי הרבה מן המדקדקים בדקדוק עניות להניח תפילין של יד בישיבה דע שהוא חדשים מקרוב באו ורוצים להיות מכת המקובלים וממדרשים הנעלמים ומחלשי הראות לא יביטו באור הזוהר ולא ידעו מוצאו ומבואו וכוונתו אלא שכך מצאו בספרי רב"י ודע שכל רבותי ואבותי הקדושים ששמשו גאוני עולם לא נהגו כך אלא כדברי התלמוד הפוסקים ועתה פקח עיניך וראה אם היה בזה ממש אי אפשר שלא הזכירו שום מחבר אחד גם לא השתמיט רמז בתלמוד בבלי וירושלמי ספרא ופסיקתא ושאלתות ומי שלא ידע להשיג סודה על נכון יבא לקצץ בנטיעות לכן אהובי אל תלך בדרך אתם ואין לך עסק בנסתרות המתיהרים בחידושים כאלו הן יודעים ומבינים רזי התורה וצפוניה והלואי שידעו הגלוים מה יפה כחו של רבי שמעון מקינון אחר שלמד ספרי הקבלה אמר שהוא מתפלל כתנוק בן יומו וכו' ע"כ נהוג כדרכך ויהיה להם מה שלהם אבל דע שכל המשנה ידו על התחתונה וידינו על עליונה עכ"ל מהרש"ל הרי מדבריו דאין לשנות המנהג אף בכת המקובלים וכ"ש שאר שינוי המנהגים שהוזכרו בספרים חדשים ואף אי נימא דמותר לשנות איזה דבר לאיזה יחידי סגולה מי שמפורסם ומוחזק בחסידות ליודעי חן אם רוצה לכוין איזה דבר או לשנות כפו מה שמצא חידוש בדברי אחרונים גם זו בהצנע לכת ולא לפרסם הדבר לשנות המנהג וצווחין ככרוכיא על מי שעושה כמנהג ישינים כאלו חידושי תורה מאתם תצא והשם יודע אם לעקל וע"ל בסימן ס"ח שכת' המ"א בשם הכוונת וז"ל המנהגים שנהגו בשרשי תפלות אין לשנות ממנהג מקומו כי י"ב שערים בשמים נגד י"ב שבטים וכל שבט יש לו שער ומנהג לבד מה שנזכר בגמרא שוה לכל וז"ל הירושלמי אע"פ ששלחנו לכם סדר תפלות אל תשנו ממנהג אבותיכם עכ"ל: