מנהגי בערלין
-
מסורת אבות
- פאוסטס: 74
- זיך איינגעשריבן: דינסטאג אפריל 07, 2026 9:00 pm
מנהגי בערלין
מנהגי עדת ישראל בערלין
מנהגי קהילת הרב מונק בגאלדערס גרין יצ"ו - והוא ע"פ מנהג בערלין
מנהגי ביהכנ"ס העתיק בבערלין (והוא שונה בכמה דברים - אין לי יותר מידע על זה לע"ע)
-
מסורת אבות
- פאוסטס: 74
- זיך איינגעשריבן: דינסטאג אפריל 07, 2026 9:00 pm
-
מסורת אבות
- פאוסטס: 74
- זיך איינגעשריבן: דינסטאג אפריל 07, 2026 9:00 pm
Re: מנהגי בערלין
סקירה קצרה על מנהגי ומסורת קהילת בערלין
הקהילה היהודית המקורית בבערלין מתקופת הראשונים חדלה מלהתקיים כליל בשנת של״א, בעקבות גירוש כללי של יהודי בערלין וכל חבל בראנדענבורג. למעשה, במשך כ־מאה שנה לאחר מכן לא הורשו יהודים להתיישב באופן חוקי באזור כולו, אף כי לעיתים נמצאו יחידים שהצליחו לשהות שם לזמן מה בדרכים שונות.
רק בשנת תל״א, לאחר גירוש יהודי ווינא על ידי קיסר עסטרייך ימ״ש, ראו שלטונות בראנדענבורג בכך אפשרות למשוך אליהם יהודים אמידים ובעלי השפעה, והתירו בשנת תל״ב לכ־40–50 משפחות מיהודי ווינא להתיישב בתחומם. חלק מהם קבעו את מושבם בבערלין, ובכך הניחו את היסוד לקהילה יהודית חדשה.
קהילה זו, שהתפתחה במהלך כשלוש מאות השנים האחרונות, אינה המשך ישיר לקהילה הקדומה מתקופת הראשונים, אלא קהילה חדשה שמקורה במגורשי ווינא. בהתאם לכך, גם מנהגי בערלין בתקופה זו מבוססים על מנהגי ווינא. ואכן, במנהגי בערלין מצוין כי מנהגיהם הם "כמנהג לבוש על פי מנהג ווינא".
במהלך השנים פרחה הקהילה מבחינה רוחנית. גדולי תורה חשובים כיהנו בה כרבנים, ובמשך תקופה אף שימש רב העיר בערלין כרב גם לעיר הסמוכה פראנקפורט דאודר.
בין הרבנים נמנים הגאון בעל ה"פני יהושע", שכיהן זמן מה כרב בבערלין, וכן הגאון רבי דוד פרענקל זצ״ל, בעל פירוש "קרבן העדה" על הירושלמי, ששימש אף הוא כרב העיר.
לסיכום, מסורת ומנהגי בערלין כפי שהשתמרו במאות השנים האחרונות יונקים בעיקר ממסורת יהודי ווינא, ואינם מהווים המשך ישיר למסורת הקהילה הקדומה שהייתה קיימת במקום בתקופת הראשונים.
הקהילה היהודית המקורית בבערלין מתקופת הראשונים חדלה מלהתקיים כליל בשנת של״א, בעקבות גירוש כללי של יהודי בערלין וכל חבל בראנדענבורג. למעשה, במשך כ־מאה שנה לאחר מכן לא הורשו יהודים להתיישב באופן חוקי באזור כולו, אף כי לעיתים נמצאו יחידים שהצליחו לשהות שם לזמן מה בדרכים שונות.
רק בשנת תל״א, לאחר גירוש יהודי ווינא על ידי קיסר עסטרייך ימ״ש, ראו שלטונות בראנדענבורג בכך אפשרות למשוך אליהם יהודים אמידים ובעלי השפעה, והתירו בשנת תל״ב לכ־40–50 משפחות מיהודי ווינא להתיישב בתחומם. חלק מהם קבעו את מושבם בבערלין, ובכך הניחו את היסוד לקהילה יהודית חדשה.
קהילה זו, שהתפתחה במהלך כשלוש מאות השנים האחרונות, אינה המשך ישיר לקהילה הקדומה מתקופת הראשונים, אלא קהילה חדשה שמקורה במגורשי ווינא. בהתאם לכך, גם מנהגי בערלין בתקופה זו מבוססים על מנהגי ווינא. ואכן, במנהגי בערלין מצוין כי מנהגיהם הם "כמנהג לבוש על פי מנהג ווינא".
- WhatsApp Image 2026-04-15 at 1.01.35 PM.jpeg (138.25 KiB) געזען געווארן 15 מאל
בין הרבנים נמנים הגאון בעל ה"פני יהושע", שכיהן זמן מה כרב בבערלין, וכן הגאון רבי דוד פרענקל זצ״ל, בעל פירוש "קרבן העדה" על הירושלמי, ששימש אף הוא כרב העיר.
לסיכום, מסורת ומנהגי בערלין כפי שהשתמרו במאות השנים האחרונות יונקים בעיקר ממסורת יהודי ווינא, ואינם מהווים המשך ישיר למסורת הקהילה הקדומה שהייתה קיימת במקום בתקופת הראשונים.
-
מסורת אבות
- פאוסטס: 74
- זיך איינגעשריבן: דינסטאג אפריל 07, 2026 9:00 pm
Re: מנהגי בערלין
סידור מהעיר שטייניץ
שטייניץ הוא בין בערלין והאמבורג