מנהגים לימי בין המצרים וסדר תיקון חצות

[מסורת אבות]

מנהגים לימי בין המצרים

החל משבעה עשר בתמוז, במשך שלושת השבועות, ימי בין המצרים, בית הכנסת פתוח באמצע היום כדי שהציבור יוכל לבוא לומר תיקון חצות. וכן בכל מקום שיש ציבור באמצע היום, הישיבות והכוללים פתוחים כדי שהציבור יוכל לבוא לומר תיקון חצות.

סדר תיקון חצות נאמר לערך בחצות היום, לאו דווקא בשעה המדויקת, אלא בשעות המוקדמות של אחר הצהריים, בסביבות השעה אחת–שתיים. אין מניחים אפר על הראש, ואין מקפידים לחלוץ את הנעליים. יושבים על הארץ ואומרים את סדר התיקון בנוסח של אבלות.

אין אומרים תיקון חצות בערב שבת, בראש חודש ובערב תשעה באב. בק"ק וויען ודושינסקיא אין אומרים תיקון חצות גם בערב ראש חודש, ואילו בק"ק נייטרא אומרים אף בערב ראש חודש, ואז אומרים גם את הקינה השייכת ליום המחרת, ראש חודש (כפי שיתבאר להלן, שבנייטרא אומרים בכל יום קינה אחת בלבד, מלבד הקינה "עורה נא", ובערב ראש חודש מוסיפים גם את הקינה המיועדת לראש חודש). אולם, כאמור, ברוב קהילות אויבערלאנד אין אומרים תיקון חצות בערב ראש חודש.

סדר תיקון חצות

וכך הוא סדר אמירתה: פותחים בתחנון, ומוסיפים "מה נאמר לפניך" וכו' עד "ותכפר לנו על כל פשעינו". לאחר מכן אומרים "על נהרות בבל" (תהלים קל"ז), "מזמור לאסף" (תהלים ע"ט), ולאחר מכן "זכור השם מה היה לנו" (איכה ה'), הנאמר בניגון איכה. מן הקטע "הבט משמים" ממשיכים בנוסח של אבלות, ושני הפסוקים האחרונים – "על אלה אני בוכיה" ו"הן אראלם" – נאמרים אף הם בניגון איכה. בתשעה באב, בלילה וביום, מתחילים את סדר תיקון חצות מ"הבט משמים", ואין אומרים תחנון והמזמורים שלפני כן. במשך הדורות נתווספו שש קינות לסדר התיקון, שנהגו לאומרן כאן, ולאחר מכן מסיימים ב"התנערי מעפר קומי" ו"הטה אלקי אזנך" וכו' עד "ונאמר כי נחם ה' ציון וכו' בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס".

המנהג הנפוץ אצלנו באויבערלאנד הוא לומר בכל יום את כל שש הקינות. אולם בנייטרא הנהיגו לומר בכל יום קינה אחת בלבד, לפי יום השבוע. יש חמש קינות כנגד חמשת ימי השבוע שבהם אומרים תיקון חצות, ולאחר מכן אומרים בכל יום את הפיוט "עורה נא". טעמו של מנהג זה הוא, לכאורה, לקיים את העיקרון של "טוב מעט ובכוונה". ואכן, תיקון חצות של נייטרא הוא דבר מיוחד במינו. מי שזכה לראותו יודע במה מדובר.

סדר המנגינות

קינה א' - הקבצו ושמעו

קינה ב' - קול ברמה

קינה ג' - עד מתי

קינה ד' - בהיכלך שמיר ושית

קינה ה' - על היכלי אבכה

קינה ו' - עורה נא

בעיקרם של דברים קיימים שני ניגונים. כל חמש הקינות הראשונות נאמרות באותה מנגינה. את הפיוט השישי, "עורה נא", שרים במנגינה אחרת, והיא המנגינה של "אלי ציון".

המנגינה בנויה כך שבכל בית שלישי יש עלייה לטון גבוה. אולם בקינות "עד מתי" ו"עורה נא" אין הדבר מתיישב, משום שבכל אחת מהן יש ארבעה בתים בלבד. לכן ב"עורה נא" חוזרים על העלייה לטון הגבוה פעמיים, זו אחר זו. ב"עד מתי" קיימת דרך מיוחדת שבה שרים את המנגינה, וקשה לתארה בכתב; יש לשומעה כדי להבין את מהלכה: על המילים "עד מתי עשנת בתפלת עמך", וכן על המילים "עד מתי אשתומם על חרבן פעמים, עד מתי לא תרחם את ירושלים", נהגו בנייטרא לשיר את ניגון "גלות גלות" מהקאלובער זצ"ל. הגאון הצדיק רבי מיכאל בער ווייסמאנדל זצ"ל הוא שהלביש מנגינה זו על מילים אלו.

אולם בק"ק דושינסקיא מנגנים את "עד מתי" במנגינה אחרת לגמרי, והיא המנגינה שאנו, בני אויבערלאנד, אומרים בליל תשעה באב על הקינה הראשונה שלאחר איכה – "בליל זה יבכיון ויילילו בני". ומענין לענין באותו ענין, מפי השמועה שמענו שבווארקא, ועל פיהם גם היום בוויזניץ, מנגנים את הפיוט "צור משלו אכלנו" גם כן במנגינה זו, ואולי הטעם משום שאומרים שם באמצע "יבנה המקדש וכו'".

ונזכה לראות בבניין ירושלים, ו"שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה", בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.

סדר תקון חצות.pdf

(213.49 KiB) דאונלאודעד איין מאל

[מסורת אבות]

נוסחאות מיוחדים שאומרים בכל יום בימי בין המצרים. הרב מדעברעצין זצ"ל וכן המהרי"ץ דושינסקי זצ"ל היו נזהרים בזה ביותר:

ברכת אוזר ישראל בגבורה ועוטר ישראל בתפארה.mp3

(135.51 KiB) דאונלאודעד 7 מאל

בוני ירושלים ד‘ נדחי ישראל יכנס.mp3

(95.51 KiB) דאונלאודעד 4 מאל

ברכת בוני ירושלים.mp3

(375.44 KiB) דאונלאודעד 3 מאל

שומר ישראל.mp3

(475.68 KiB) דאונלאודעד 6 מאל

[מסורת אבות]

מנהגי יראים - לימי בין המצרים .PDF

(166.9 KiB) דאונלאודעד 3 מאל