מסורת אויבערלאנד

נמצא בכל הגדש"פ

מר' מרדכי (ב"ר יצחק) ברויאר
מעניין מאיפה הוא ידע הנוסח הרי בפרנפורט לא אמרו גאולה זו מעולם, אבל הנוסח נשמע דומה להנוסח הראשון שהעלו כאן

חשבתי עכשיו עוד ראיה מדברי האור זרוע (שו"ת תשנ"ב ס"ק ט) בעניין קידוש בביהכנ"ס הלא ידעת כמה גאוני גאונים וקדושי עליון רבותינו במגנצא ושבוורמיישא ושבשפירא, הלא משם יצאת תורה לכל ישראל, הלא נהגו מיום שנסדו כל הקהילות שבריינוס ושבכל ארץ אשכנז ומלכיות שלנו נהגו אבותינו ואבות אבותינו צדיקים קדושים ...

המשפחה החשובה היא משפחת ערלוי, שצווחים על כך ככרוכיה לא מהיום ולא מאתמול. ומה אעשה שכל תלמידי החתם סופר ורוב ככל משפחות אויבערלאנד יודעים להיפך — שלא הקפידו.

אכן, העדות על הדעת סופר היא עדות חשובה; מכל מקום אין בכך כדי לשנות את המסורה הכללית. ולענ״ד יש לברר יותר את טיבה של עדות זו — גופא ...

בספר 'בית אב' (שלזינגר) - ליקוטים ב', סי' ל"ה, כותב ש'בכל מדינת אונגארן העליונה' לא הקפידו לאכול אפיקומן קודם חצות
כנראה ש"כל" בלשון גוזמה נקט, הנה עדות ממשפחה חשובה בגליל העליונה שכן הקפיד
image.pngimage (1).png
עדות הגר"ע רוזנבוים (לרפו"ש) בקובץ אוצרות הסופר חלק ט והערות המו"ל בקובץ טז ...

חשבתי עכשיו עוד ראיה מדברי האור זרוע (שו"ת תשנ"ב ס"ק ט) בעניין קידוש בביהכנ"ס הלא ידעת כמה גאוני גאונים וקדושי עליון רבותינו במגנצא ושבוורמיישא ושבשפירא, הלא משם יצאת תורה לכל ישראל, הלא נהגו מיום שנסדו כל הקהילות שבריינוס ושבכל ארץ אשכנז ומלכיות שלנו נהגו אבותינו ואבות אבותינו צדיקים קדושים חכמים ...

בספר 'בית אב' (שלזינגר) - ליקוטים ב', סי' ל"ה, כותב ש'בכל מדינת אונגארן העליונה' לא הקפידו לאכול אפיקומן קודם חצות
כנראה ש"כל" בלשון גוזמה נקט, הנה עדות ממשפחה חשובה בגליל העליונה שכן הקפיד
image.png image (1).png
עדות הגר"ע רוזנבוים (לרפו"ש) בקובץ אוצרות הסופר חלק ט והערות המו"ל בקובץ טז

הדרך המקובל היא שמנהג אושטרייך נולד אכן באזורים אלו אחר גירוש צרפת כשהגעיו היהודים מצרפת לשם ושם בערך נהיה מנהג אושטרייך היינו מנהג אשכנז עם מעט ממנהג צרפת, וזה אכן מתאים בעיקר עם מחזור נירנבורג ודברי האגודה (שניהם הם באותו זמן) אך מה היה לפני זה ונניח שבאזורים אלו היה נוהג מנהג אשכנז מקודם, אך ...

ספירת העומר
הרב סופר ספירת העומר לפני הקהל, ואח"כ סופר הקהל. אין אומרים שום תפילות לפניו. רק אומרים יה”ר שיבנה ביהמ”ק, ומזמור אלקים יחננו, לאחריו. (מנהגי פרעסבורג
במנהגי פשרעשבורג (סוכי)מבוא' שלא אמרו שום דבר חוץ מיה"ר שיבנה ביהמ"ק

במנהגי פרעסבורג כתב: לא אמרו שום דבר חוץ מיה"ר שיבנה ביהמ ...

למעשה סדר הפיוטים במנהגי פיורדא הוא כמנהג מערב ולא עסטרייך, ויל"ע מתי החל השינוי.
מצאתי עכשיו מקום אחד שהמבורגר מדבר מזה, בהישיבה הרמה בפיורדא ח"ג פרק א הע' 12

מדובר במנהגים בודדים בהן פיורדא דמתה יותר לפולין מאשר לאשכנז הותיקה אך מתוך רגישות פראנקפורטאית אופיינית שהיתה לחת"ס הספיקו אותם מנהגים ...

אם אתה מתכוון לקהילות בריינס שנהגו כמנהג עושטרייך היה לך להביא גם את רעגנשבורג וכדברי המהרי"ל היודע (שחרית יו"כ י"א) והיה מנגן כל התפלה כמנהג מדינת אושטרייך כי כן המנהג שם. וכן קהילות אה"ו.
לגבי פיורדא כמדומני שבפועל כן נהגו שם ע"פ מנהג ריינס, ואני זוכר שהרב ב"ש המבורגר עוסק בזה באיזה מקום לתרץ ...

במנהגי מטרסדורף (בתוך קהילת מט"ד וחכמיה, עמ' שכ"ד) כן משמע שנהגו לומר הכל בשבתות שבין פסח לעצרת (שבועות) היו אומרים את הפיוטים, בין "יוצר אור" ל"גאל ישראל", הנדפסים בסידורים הגדולים אך לא יודע אם אפשר לדייק מזה אולי מי שכתב את זה אחר השואה לא זכר בדיוק מה כן ומה לא (ואם בכלל הוא ידע שיש מנהגים בזה ...

אם אתה מתכוון לקהילות בריינס שנהגו כמנהג עושטרייך היה לך להביא גם את רעגנשבורג וכדברי המהרי"ל היודע (שחרית יו"כ י"א) והיה מנגן כל התפלה כמנהג מדינת אושטרייך כי כן המנהג שם. וכן קהילות אה"ו.
לגבי פיורדא כמדומני שבפועל כן נהגו שם ע"פ מנהג ריינס, ואני זוכר שהרב ב"ש המבורגר עוסק בזה באיזה מקום לתרץ דברי ...

זאלצבורג האט געשריבן: מאנטאג אפריל 06, 2026 3:32 pm

מנחת יצחק שוהל האט געשריבן: מאנטאג אפריל 06, 2026 2:22 pm

זאלצבורג האט געשריבן: דינסטאג מערץ 31, 2026 11:48 pm

זהו מסורת, כמו כל התורה המצויה בידינו, כמו השו”ע בעצמו.

(ייתכן שגם התכונת לזה, אז באתי רק להסביר), אין לנו מסורה והלכה, המסורה תמיד מיוסד מיסודות של הלכה, והדבר פשוט.

סה"כ הבאתי ראיה מערלוי שזה לא ממש מכחיש השמש בצהרים וכן יש מי שמפקפקים בדבר, וכ"ש הם שהם נהיים חסידים, וממהרי"ץ אין שום ראיה הרי הוא שינה עוד הרבה דברים.

וכי אצל החסידים לא הקפידו על חצות? איפה? מאיפה לקח המהרי״ץ זאת אם לא מרבותיו? ומה אתה עושה עם המסורות של הרה״ק מנייטרא זצ״ל הי״ד? מה ...

וכתב לי מישהו: יש גם עדות (כעת אינני זוכר) שהכת'ס נהג לחתום ביהללוך וישתבח כשילוב כמו שהבאת לעיל. ואם הוא חתם כך וודאי היה שמע זה מאביו רבינו החת'ס. ע”כ.
במנהגי חת"ס (מהדו' רע"מ סופר, הגה אות פה) הביא " וכן נהג בנו מרן בעל כת"ס כאשר העיד בנו מרן בעל התעוררות תשובה בהגדת "כתב סופר" "

מהיכי תיתי שכן הוא? וכי בילדים עסקינן שאומרים רק מה שיש עליו ניגון יפה? לא ולא, ח"ו לומר כן. לכל דבר יש טעם הגון ונכון למה כן אומרים אותו ולמה הזניחו מלומרו, ויש לעיין ולהבין בכל זה. ובוודאי יש נוסח כלשהו לכל סדר היוצרות.


אמת נכון הדבר שרק ל'אהבות' ול'ברח דודי' ו"יום ליבשה" יש נוסח מיוחד. את ...

דלמא מפומבדיתא את, דמעיילין פילא בקופא דמחטא? כשהוא אומר שהסדר היה עד שעה אחר חצות הוא התכוון כפשוטו, כשם כשמישהו שואל אותך מתי סיימת הסדר אתה לא הולך לענות לו מתי סיימת מגיד.. ועוד הרי הוא כותב בפירוש שלא הקפיד על אפיקומן שיהי' בחצות ולפ"ד גם לכזיתים הראשונים הוא לא הקפיד (ומש"כ אח"כ שסיים הסדר ...

על פי מנהג רבינו החתם סופר לא מקפידים על אכילת אפיקומן קודם חצות

וכן היה נוהג גם המהרי"ץ דושינסקי זצ"ל. וכן היה נוהג גם הנאות דשא מנייטרא זצ"ל הי"ד. וכן ידוע ומקובל בכמה וכמה משפחות חשובות ומיוחסות מדורות קודמים, שלא הקפידו על אכילת אפיקומן קודם חצות, והמשיכו בזה את מנהג רבם. וכמו שנכד העיר ...

שמעתי מהרב עזריאל שטרן שליט"א, שכאשר ייסדו את 'קהל עדת יראים ויען' בארה"ב, היו אמנם רוב המייסדים מקהילת ה'שיף-שול', אך היה גם מיעוט ניכר של יוצאי אשכנז ('יעקעס'). כיודע, הפיוטים הנאמרים ע"פ מנהג אשכנז בשבתות, שונים בתכלית מאלו הנאמרים כפי מנהג פולין - מנהג אוברלנד. אותם יוצאי אשכנז, התנגדו ...

מסורת אבות האט געשריבן: פרייטאג אפריל 10, 2026 11:53 am ספירת העומר
הרב סופר ספירת העומר לפני הקהל, ואח"כ סופר הקהל. אין אומרים שום תפילות לפניו. רק אומרים יה”ר שיבנה ביהמ”ק, ומזמור אלקים יחננו, לאחריו. (מנהגי פרעסבורג

במנהגי פרעשבורג (סוכי)מבוא' שלא אמרו שום דבר חוץ מיה"ר שיבנה ביהמ"ק

במנהגי פרעשבורג (סוכי) מביא שכולם הניחו בברכה.

בה"יוצרות" שנדפסו ע"י קהלותינו (שהוא תדפוס סידור עבודת ישראל - בער סידור) נדפס ביוצר לשבת הגדול היוצר 'אאמיר' למעלה ו'אתי מלבנון' למטה. ושמעתי בשם ר' עמרם שטראססער ע"ה, חזן דקהלתינו, שכל פעם שיש שני יוצרות אומרים את זה שנדפס למעלה (מפי ר' יודל שטיינמעץ הי"ו).
וכן זה ביוצרות שנדפס בפראג תקצ"ו ...

מערבית לליל א' של פסח - ע"י ר' בנימין נויפעלד הי"ו
(_) מערבית ליל א של פסח - נויפעלד .mp3


---------


מערבית לליל ב' של פסח - אין לי מידע על זה (אולי הוא זה ר' עזריאל שטערן הי"ו?)
מערבית ליל ב של פסח .mp3

ליל שני של פסח בברכת 'השכיבנו' אומרים הביכור 'אור יום הנף' . סדר אמירתו כך הוא: אומרים ...

בה"יוצרות" שנדפסו ע"י קהלותינו (שהוא תדפוס סידור עבודת ישראל - בער סידור) נדפס ביוצר לשבת הגדול היוצר 'אאמיר' למעלה ו'אתי מלבנון' למטה. ושמעתי בשם ר' עמרם שטראססער ע"ה, חזן דקהלתינו, שכל פעם שיש שני יוצרות אומרים את זה שנדפס למעלה (מפי ר' יודל שטיינמעץ הי"ו).
וכן זה ביוצרות שנדפס בפראג תקצ"ו

על פי מנהג רבינו החתם סופר לא מקפידים על אכילת אפיקומן קודם חצות

וכן היה נוהג גם המהרי"ץ דושינסקי זצ"ל. וכן היה נוהג גם הנאות דשא מנייטרא זצ"ל הי"ד. וכן ידוע ומקובל בכמה וכמה משפחות חשובות ומיוחסות מדורות קודמים, שלא הקפידו על אכילת אפיקומן קודם חצות, והמשיכו בזה את מנהג רבם. וכמו שנכד העיר ...

טעם זה דחוק, כמובן.
בספר 'הזמנים בהבנה' מביא מפי 'זקני הונגריה', שהטעם למנהג זה הוא בשביל תוספת שבת; שכן המנהג ברוב הקהילות היה להמתין עד שראו ג' כוכבים בינוניים, ואז להתחיל בשירת 'לדוד'. וא"כ שירה זו באה במקום ההמתנה לג' כוכבים קטנים רצופים, הכתובה בפוסקים. ונראים הדברים.
השווה לדברי הקדמונים ...