מסורת אויבערלאנד

מנהגינו באמירת היוצרות בין פסח לשבועות הוא ע"פ מנהג עסטרייך, המובא במנהגים רא"ט, וכ"ה מנהג פראג, וכ"ה בלבוש ובאליהו רבא. שאין אומרים שום 'יוצר' ו'אופן' בין פסח לשבועות זולת בשבת הראשון שאחר פסח ובשבת שלפני שבועות. בק"ק בפולין בפוזנא וכו' התחילו לומר 'יוצרות' ו'אופן' המדברים מעניני מתן תורה וכו ...

moshe klugermann האט געשריבן: דינסטאג אפריל 14, 2026 5:22 am

דבריך נכוחים, ואף אני לכך נתכוונתי

אמת נכון הדבר שרק ל'אהבות' ול'ברח דודי' יש נוסח מיוחד. את שאר הקרובות, בפרט אלו שבברכות ק"ש, אומרים הקהל כל אחד לעצמו, והש"ץ רק אומר את השורה האחרונה בקול רם בנוסח קבוע.
אך בודאי אין לומר שבשאלה כה רצינית, כשמצד אחד עומד חשש הפסק וכיו"ב, ומהצד השני עומד ביטול של מנהג אבותינו ורבותינו מקדמת דנא, מה ...

בספר 'שרשי מנהג אשכנז' (בכרך ה', המוקדש לעניין תפילין בחוה"מ), האריך להביא ראיות שהמנהג הפשוט באוברלנד היה להניח תפילין בברכה

שחרית בימי חול המועד- 8:00 (יגדל)

שמעתי כמה פעמים, שרק בלילה השני אכל החת"ס את האפיקומן לאחר חצות. אך איני יודע מה מקורה של שמועה זו, ומהי מידת מהימנותה; ואשמח מאוד אם יש למישהו ידיעה בעניין זה.
ולעניין בוניהד, בלי להכנס למיקומה הגיאוגרפי (ומסכים אני עם דברי 'זלצבורג'), אפשר לראות את מנהגי בוניהד שנדפסו בספר 'מנחת דבשי', שהם מנהגי ...

כך הוא המנהג הפשוט באויברלנד- שמפטירים 'וערבה' רק בער"פ שחל בשבת

את ההקלטות המדוברות שמעתי בארכיון הספריה הלאומית בירושלים; לכשאתפנה אתור אחריהן.
בינתיים אשמח באמת אם תוכל להעלות כאן עוד הקלטות של ההגדה ממשפחות יוצאי אוברלנד. מעניין מאוד לבדוק זאת.
מה שאוכל לומר בוודאות, הוא שניגוני משפחתי שונים בתכלית מן ההקלטות שהעלית ומכל הקלטה ששמעתי; הן להגדה של פסח, הן ל'כל ...

אינני מדבר מתוך השערה, אלא מתוך הכרת המציאות: שמעתי נוסחים רבים של ההגדה ממשפחות אוברלנדיות (וביניהן משפחתי...), וכשם שפרצופיהם שונים כך נוסחיהם שונים.
ואכן הוא הדין לעניין 'כל מקדש' ושאר זמירות השבת, ושם הוא ביתר שאת וביתר עוז. שמעתי לכל אחת מהזמירות ניגונים רבים מאוד, וכמעט אפשר לומר שאין שתי ...

לי צורם קריאת מנהגינו "מנהג פולין". מעולם לא הלכנו לפולין. מקור מנהג פולין הוא 'מנהג עסטרייך' ואנו מעולם לא עזבנו אזור עסטרייך ואם כן לנו משפט הבכורה.

ומה אעשה שכך מקובל לכנות מנהג זה בכל הספרות התורנית של מאות השנים האחרונות, ועד ימינו.
ואמת נכון הדבר שבתקופת הראשונים נקרא מנהג זה 'מנהג ...

אולי אני טועה;
אך יש לי את הרושם שאין באמת 'נוסח אוברלנד' אחיד להגדה של פסח, אלא לכל משפחה ומשפחה היה נוסח ייחודי משלה.
וזאת משום שההגדה נאמרת לעולם בבית, בחיק המשפחה.

שמעתי מהרב עזריאל שטרן שליט"א, שכאשר ייסדו את 'קהל עדת יראים ויען' בארה"ב, היו אמנם רוב המייסדים מקהילת ה'שיף-שול', אך היה גם מיעוט ניכר של יוצאי אשכנז ('יעקעס'). כיודע, הפיוטים הנאמרים ע"פ מנהג אשכנז בשבתות, שונים בתכלית מאלו הנאמרים כפי מנהג פולין - מנהג אוברלנד. אותם יוצאי אשכנז, התנגדו לאמירת ...

מה זה קראמפאמפיל?

זאלצבורג האט געשריבן: פרייטאג פעברואר 27, 2026 7:52 pm וכל אישה שאינו יכולה לבא קורא לעצמה הפרשה מתוך חומש.

מנין לכם מנהג זה?

זאלצבורג האט געשריבן: פרייטאג פעברואר 27, 2026 7:52 pm אחר גמר התפלה קוראין עוד הפעם במיוחד להנשים שבאים לשמוע קריאת פרשת זכור

בספר 'קנין תורה בהלכה' ח"ז סי' נ"ג, כתב שהמנהג באוברלנד היה לקרוא לנשים לאחר קריאת התורה של מנחה.

ואגב, הבאתם הרבה מ'מנהגי דברצין'. יש לשים לב שדברצין היא באונטרלנד, ולא באוברלנד.

בעניין 'להרוג' ו'בפניהם', אמנם כן היא דעת החת"ס, אך אפילו בפרשבורג עצמה לא נהגו כך, כמבואר ב'מנהגי פרשבורג' ובשו"ת שבט סופר.

זאלצבורג האט געשריבן: פרייטאג פעברואר 27, 2026 8:26 pm ואחד מכובד (ראש הקהל וכדו')

בבודפשט ופרשבורג היה זה הש"ץ של הקהילה, ובבוניהד השו"ב הראשי.

טעם זה דחוק, כמובן.
בספר 'הזמנים בהבנה' מביא מפי 'זקני הונגריה', שהטעם למנהג זה הוא בשביל תוספת שבת; שכן המנהג ברוב הקהילות היה להמתין עד שראו ג' כוכבים בינוניים, ואז להתחיל בשירת 'לדוד'. וא"כ שירה זו באה במקום ההמתנה לג' כוכבים קטנים רצופים, הכתובה בפוסקים. ונראים הדברים.

שוב ראיתי שהאריכו ...

איך שיהיה, ברור שהנוסח שנהגו בו אבותינו הוא 'וינוחו...', מזה כמה מאות שנים.
ולענ"ד, בלתי מתקבל על הדעת שארע השינוי הזה בעקבות 'מדפיסים' שהחליטו עליו בשרירות לב. לו יצוייר שיקומו כיום מדפיסים וישנו את נוסח אחת מחתימות הברכות בשמו"ע, האם יהיה אחד שיחליף בעקבות כך את נוסח תפילתו? הרי לא ינחלו אותם ...

זוהי אכן מציאה גדולה; כיון שהמחבר מעיד שהתפילות הן כסדר הנהוג בארץ אונגארין, והוא בעצמו מתפלל מתוך ספר זה בשמשו כש"ץ.
יישר כח!

זמני התפילות בשבת:
מנחה ערב שב"ק- 10 דקות לפני השקיעה
שחרית- בחורף 8, ובקיץ 8:15
מנחה- בערך 20 /25 דקות לפני השקיעה
לדוד ברוך- 60 דקות אחר השקיעה

כתובת: 69 Lordship Road, Stamford Hill, London, N16 0QX.

זמני תפילות: https://www.godaven.com/shul-details/38 ... hatgpt.com

בכל הסידורים (גם אלו שנדפסו בהונגריה) כתוב שבשעה שאומר הש"ץ 'ברכו', אומרים הקהל 'יתברך וישתבח וכו''.
באמת נהוג (או היה נהוג) לאומרו? (ולכה"פ ברגלים, כשמנגן הש"ץ קודם אמירת 'ברכו')

נשים נהגו לטבול בערב יוה"כ?
ונערות?

המנהג בהונגריה היה לקבל ארבעים מלקות בערב יוה"כ (כמובא ברמ"א וש"פ)?

כתובת: רחוב מנחת יצחק 15- בחנייה (מצד שמאל), ירושלים

כתובת: רחוב בית יוסף 11, בני ברק

טלפון של גבאי: הרב שמואל יערי - 0508501972

כתובת: רחוב הרב מיימון 18, בני ברק

כתובת: האדמו"ר מגור 27, בני ברק