מסורת אויבערלאנד

מאורה לשבת פר' בהעלותך, עם פירוש ר' אשר ב"ר יוסף מקראקא

יוצרות לשבת שאחר שבועות, עם פירוש ר' אשר ב"ר יוסף מקראקא

יוצרות לשבת שלפני שבועות עם פירוש הר"ר אשר ב"ר יוסף, רבה של קראקא בשלהי תקופת הראשונים, שנכדו המהר"ם מלובלין הכתירו בתואר 'המקובל האחרון'.

'אהבה' 'זולת' ו'גאולה' לשבת חמישית של ספירה, עם פירוש ר' אשר ב"ר יוסף

בבית הכנסת של משפחתי, נהגו לספור כל יום גם לאחר שחרית (בלא ברכה כמובן).
עכשיו ראיתי שגם בלוח שיוצא כיום בבודפשט, כתבו ש'ראוי' לעשות כך.
אשמח מאוד אם מישהו יודע עוד על מנהג זה.

מסורת אבות האט געשריבן: פרייטאג אפריל 10, 2026 8:06 pm ניגון 'לכה דודי' המקובל...

כמו שניתן לשמוע, יש כאן שתי מנגינות שונות לגמרי.
בהקלטות של הרב קנאי (מפרשבורג), ושל סרדהלי, מנגנים בכל חלקו הראשון של 'לכה דודי' את הניגון שעשה ר' עמרם שטראססר ב'התנערי' בלבד.
וכך עשו גם אצלנו (מצורפת הקלטה).

קשה לומר איזה משני ניגונים אלו הוא ה'קדום'. ואולי שניהם.

מסורת אבות האט געשריבן: פרייטאג אפריל 10, 2026 8:06 pm ...בהדרכת החזן הנודע מאונגארן ר' זלמן פאללאק ע"ה

מאיזו קהילה הגיע ר' זלמן פאללאק?

בכל שבתות ימי הספירה מנגנים כל החרוזים של "לכה דודי" בניגון ספירה ידוע מימי קדם. וכן הוא במנהגי פרעסבורג.

ובק"ק עדת יראים וויען באה"ב היה הבעל תפילה ר' עמרם שטראססער זצ"ל נוהג לנגן אותו הניגון רק מאחר ראש חודש אייר עד ערב שבועות. ואם חל ל"ג בעומר, היה מנגן אז כרגיל ולא היה מנגן בניגון ספירה.

ויש ...

'אהבה' 'זולת' ו'גאולה' לשבת רביעית, עם פירוש ר' אשר ב"ר יוסף

moshe klugermann האט געשריבן: מאנטאג אפריל 27, 2026 1:04 am וכן יעדו כל הגדש"פ כמנהג מדינותינו שמאוד הקפידו על זה

למה כוונתך? אתה יכול לצרף כאן דוגמה?

ראשית, נאמרו כאן דברים קשים כגידים, שבחלקם אינם אלא הוצאת שם רע על כל בני אוברלנד באשר הם, כביכול כולם או רובם ככולם אינם מקפידים על זמן ק"ש וכו' וכו'.
אני מבין שהדברים נאמרו בלהט הויכוח, ומכל מקום רואה אני חובה לעצמי למחות על כבודם של רבים רבים יראים ושלמים המקפידים על קלה כבחמורה.

ולעצם הדברים ...

בספר 'בית אב' (שלזינגר) - ליקוטים ב', סי' ל"ה, כותב ש'בכל מדינת אונגארן העליונה' לא הקפידו לאכול אפיקומן קודם חצות

יהודה ליפא וייס (פפא).mp3
יהודה וייס (שופרון).mp3
שחרית לשבת ומכירת העליות.mp3

יש כאן הקלטות של 'יהודה ליפא וייס', שהיה ש"ץ בפאפא, ו'יהודה וייס' שהיה ש"ץ בשופרון.
כיון שהובאו כאן בחדא מחתא, אפשר להבין שזהו בעצם אותו האיש.
ובאמת, הקול בשתי ההקלטות דומה מאוד, וגם השם כמעט זהה.
אלא שבארכיון הספריה ...

הקרובות ('אהבה', 'זולת', ו'גאולה') לשבת שלישית שאחר הפסח, עם פירוש ר' אשר ב"ר יוסף מקראקא, מגדולי המקובלים בפולין לפני כ-450 שנה.

בערב שבת ר"ח אייר מסתפרים - ולא חוששים לצוואת ר"י החסיד לא להסתפר בראש חודש, מ"מ קצת אנשים לא מספרים.
וכ"מ מפשטות הפוסקים שלא מתייחסים כלל לצוואות ר"י החסיד כשדנים ע"ז. וכן הורה העזר מיהודה זצ"ל לר' אברהם שאהנבערגער ז"ל להסתפר לכתחילה בא' דר"ח שחל בערב שבת, כן סיפר ר‘ אברהם ז”ל לר‘ משה בערגער הי ...

הלום ראיתי, שבשו"ת 'שיח יצחק' (מאת ר' יצחק וייס הי"ד אב"ד וערבוי) סי' רל"א, כותב להדיא בזה"ל "מנהג העיר פה (-וערבוי) וברוב המקומות פה (-באוברלנד) כמנהגי מהרא"ט, שלא לומר 'יוצר' ו'אופן' באלו השבתות".
ובכן, הנני מודיע בשער בת רבים שחוזרני בי מכל מה שסברתי וכתבתי, כאן ובמקומות אחרים. צדקת ממני. וכשם ...

אם כן יש לנו כאן סתירה בין המקורות. ולא מקור אחד בלבד, אלא כמה וכמה מקורות, שבכולם מבואר שבמספר לא מבוטל של קהילות בבוהמיה כן אמרו 'יוצר'.
במצב כזה, עומדות בפנינו שתי אפשרויות:
האחת, לטעון שכל אותן המקורות מטעים, או מוטעים, או מזוייפים, וכיו"ב. ובאותה המידה אפשר לטעון כך גם על המקורות הראשונים כמובן ...

בסידורים 'עבודת ישראל' ו'אוצר התפילות', כתבו על ה'אופן' של שבת שניה, ש'אופן' זה אומרים ב'פיהם וברוין'. אם כן גם בבוהמיה אמרו 'אופן' (ומן הסתם גם 'יוצר').

במנהגי מטרסדורף (בתוך קהילת מט"ד וחכמיה, עמ' שכ"ד) כן משמע שנהגו לומר הכל בשבתות שבין פסח לעצרת (שבועות) היו אומרים את הפיוטים, בין "יוצר אור" ל"גאל ישראל", הנדפסים בסידורים הגדולים אך לא יודע אם אפשר לדייק מזה אולי מי שכתב את זה אחר השואה לא זכר בדיוק מה כן ומה לא (ואם בכלל הוא ידע שיש מנהגים בזה ...

ולעניין דברי ה'אליה רבה', אני עדיין חושב שהמשמעות האחת ויחידה של הביטוי 'מנהגים שלנו' היא ספר המנהגים של רא"ט. ביטוי זה מופיע עשרות פעמים ברמ"א, ושגור מאוד בכל האחרונים.
אבל לעצם העניין, מעולם לא חלקתי על כך שהמנהג בפראג בזמנו של האליה רבה היה שלא לומר 'יוצר' ו'אופן' בשבתות אלו; כך הרי כותב בפירוש ב ...

זהו אכן סיכום מקיף של כמעט כל הידוע לנו בעניין זה (מלבד מה שהבאתי מ'לוח חודש בחדשו', ומהחומש שנדפס בבודפשט).
אף על פי כן, דעתי העניה אינה מסכימה למסקנות שהגעת אליהם.
אבל כמדומה לי שבנקודה זו, אחר שכל אחד מאיתנו הבהיר היטב את דעתו וגישתו, עלינו להסכים שאין אנו מסכימים.... 'את והב בסופה'

מנהגינו באמירת היוצרות בין פסח לשבועות הוא ע"פ מנהג עסטרייך, המובא במנהגים רא"ט, וכ"ה מנהג פראג, וכ"ה בלבוש ובאליהו רבא. שאין אומרים שום 'יוצר' ו'אופן' בין פסח לשבועות זולת בשבת הראשון שאחר פסח ובשבת שלפני שבועות. בק"ק בפולין בפוזנא וכו' התחילו לומר 'יוצרות' ו'אופן' המדברים מעניני מתן תורה וכו ...

moshe klugermann האט געשריבן: דינסטאג אפריל 14, 2026 5:22 am

דבריך נכוחים, ואף אני לכך נתכוונתי

אמת נכון הדבר שרק ל'אהבות' ול'ברח דודי' יש נוסח מיוחד. את שאר הקרובות, בפרט אלו שבברכות ק"ש, אומרים הקהל כל אחד לעצמו, והש"ץ רק אומר את השורה האחרונה בקול רם בנוסח קבוע.
אך בודאי אין לומר שבשאלה כה רצינית, כשמצד אחד עומד חשש הפסק וכיו"ב, ומהצד השני עומד ביטול של מנהג אבותינו ורבותינו מקדמת דנא, מה ...

בספר 'שרשי מנהג אשכנז' (בכרך ה', המוקדש לעניין תפילין בחוה"מ), האריך להביא ראיות שהמנהג הפשוט באוברלנד היה להניח תפילין בברכה

שחרית בימי חול המועד- 8:00 (יגדל)

שמעתי כמה פעמים, שרק בלילה השני אכל החת"ס את האפיקומן לאחר חצות. אך איני יודע מה מקורה של שמועה זו, ומהי מידת מהימנותה; ואשמח מאוד אם יש למישהו ידיעה בעניין זה.
ולעניין בוניהד, בלי להכנס למיקומה הגיאוגרפי (ומסכים אני עם דברי 'זלצבורג'), אפשר לראות את מנהגי בוניהד שנדפסו בספר 'מנחת דבשי', שהם מנהגי ...

כך הוא המנהג הפשוט באויברלנד- שמפטירים 'וערבה' רק בער"פ שחל בשבת

את ההקלטות המדוברות שמעתי בארכיון הספריה הלאומית בירושלים; לכשאתפנה אתור אחריהן.
בינתיים אשמח באמת אם תוכל להעלות כאן עוד הקלטות של ההגדה ממשפחות יוצאי אוברלנד. מעניין מאוד לבדוק זאת.
מה שאוכל לומר בוודאות, הוא שניגוני משפחתי שונים בתכלית מן ההקלטות שהעלית ומכל הקלטה ששמעתי; הן להגדה של פסח, הן ל'כל ...

אינני מדבר מתוך השערה, אלא מתוך הכרת המציאות: שמעתי נוסחים רבים של ההגדה ממשפחות אוברלנדיות (וביניהן משפחתי...), וכשם שפרצופיהם שונים כך נוסחיהם שונים.
ואכן הוא הדין לעניין 'כל מקדש' ושאר זמירות השבת, ושם הוא ביתר שאת וביתר עוז. שמעתי לכל אחת מהזמירות ניגונים רבים מאוד, וכמעט אפשר לומר שאין שתי ...