מסורת אויבערלאנד

ראיתי ב'מנהגי יראים', שאחרי שעולים ה'חתנים' שרים 'אחד יחיד' בניגון הידוע.
זהו ניגון המיוחד לשמחת תורה, או ששרים אותו גם בשאר השנה אחר עליית חתן?
מישהו יכול לצרף הקלטה של הניגון?

ב'מנהגי קהילת בודפשט' כתבו שקובעים בה"ב מיד בתחילת חשוון, וכך ראיתי גם בשתי לוחות שיצאו בבודפשט.
וגם בכמה לוחות אחרים (מבודפשט או מפרשבורג), שכתבו שדוחים את התעניות, ציינו שזהו 'מנהג פרשבורג', ובלוח אחד כתב אפילו שזה 'כדעת החת"ס'. כמובן שגם כל שאר המנהגים הכתובים הם 'מנהג פרשבורג', ובאף אחד לא היו ...

וב'תורת חיים' מבודפשט (סי' קפ"ב אות ג') מבואר שהמנהג הרווח הוא לזמן על כוס בכל הסעודות, גם בימות החול. וכנראה היו מנהגים חלוקים באוברלנד בזה.

טעם זה דחוק, כמובן.
בספר 'הזמנים בהבנה' מביא מפי 'זקני הונגריה', שהטעם למנהג זה הוא בשביל תוספת שבת; שכן המנהג ברוב הקהילות היה להמתין עד שראו ג' כוכבים בינוניים, ואז להתחיל בשירת 'לדוד'. וא"כ שירה זו באה במקום ההמתנה לג' כוכבים קטנים רצופים, הכתובה בפוסקים. ונראים הדברים.

היו בדבר זה חילוקי מנהגים בין קהילות אוברלנד

למעשה המנהג הפשוט היה ללכת בפאה נכרית, שגם היתה נראית ממש כמו שיער טבעי (כמבואר בקובץ 'תל תלפיות' מחברת ד' עמ' 117)

כך הוא באמת המנהג גם במשפחתינו. אבל עד עתה לא מצאתי בשום מקום אזכור למנהג זה, וגם לא מצאתי בפוסקים אפשרות כזו (מלבד ר' חיים פאלאג׳י).

מניין לך דבר זה, שנהגו לזמן על הכוס בשבת אך לא בימות החול?

אתה יכול לציין מראה מקום למובאה הזו?