מסורת אויבערלאנד

זוהי אכן מציאה גדולה; כיון שהמחבר מעיד שהתפילות הן כסדר הנהוג בארץ אונגארין, והוא בעצמו מתפלל מתוך ספר זה בשמשו כש"ץ.
יישר כח!

זמני התפילות בשבת:
מנחה ערב שב"ק- 10 דקות לפני השקיעה
שחרית- בחורף 8, ובקיץ 8:15
מנחה- בערך 20 /25 דקות לפני השקיעה
לדוד ברוך- 60 דקות אחר השקיעה

כתובת: 69 Lordship Road, Stamford Hill, London, N16 0QX.

זמני תפילות: https://www.godaven.com/shul-details/38 ... hatgpt.com

בכל הסידורים (גם אלו שנדפסו בהונגריה) כתוב שבשעה שאומר הש"ץ 'ברכו', אומרים הקהל 'יתברך וישתבח וכו''.
באמת נהוג (או היה נהוג) לאומרו? (ולכה"פ ברגלים, כשמנגן הש"ץ קודם אמירת 'ברכו')

נשים נהגו לטבול בערב יוה"כ?
ונערות?

המנהג בהונגריה היה לקבל ארבעים מלקות בערב יוה"כ (כמובא ברמ"א וש"פ)?

כתובת: רחוב מנחת יצחק 15- בחנייה (מצד שמאל), ירושלים

כתובת: רחוב בית יוסף 11, בני ברק

טלפון של גבאי: הרב שמואל יערי - 0508501972

כתובת: רחוב הרב מיימון 18, בני ברק

כתובת: האדמו"ר מגור 27, בני ברק

זמני תפילות:

מנחה ערש"ק- 10 דק' אחרי זמן הדה"נ
שחרית, שעון חורף- 7.50 ברכות
שעון קיץ 8.20 ברכות
מנחה- 10 דק' לפני זמן הדה"נ
סעודה שלישית אחרי מנחה
מעריב- בזמן מוצש"ק

כתובת: סמטת האר"י 2- פינת הלפרין זכרון מאיר, בני ברק

טלפון של הגבאי: הרב טוביה גולדשטיין 050-4190021

תודה!
אמירת המזמורים ל"ז קכ"א קמ"ד גם היא מנהג מקובל, או מנהג ייחודי לחת"ס?
ומהו בדיוק סדר אמירת המזמורים בקהילת ויען? כמו מנהגו של המהרי"ץ דושינסקי?

במנהגי הקהילות, וכן בלוחות שיצאו בהונגריה, כתוב שבמנחה של ט' באב משלימים את ה'תהילים' שלא אמרו בשחרית.
מבואר שהיה איזה סדר קבוע של אמירת תהילים, שנהגו לאומרו בכל יום לאחר תפילת שחרית.
מישהו יודע במה מדובר?

ראיתי ב'מנהגי יראים', שאחרי שעולים ה'חתנים' שרים 'אחד יחיד' בניגון הידוע.
זהו ניגון המיוחד לשמחת תורה, או ששרים אותו גם בשאר השנה אחר עליית חתן?
מישהו יכול לצרף הקלטה של הניגון?

ב'מנהגי קהילת בודפשט' כתבו שקובעים בה"ב מיד בתחילת חשוון, וכך ראיתי גם בשתי לוחות שיצאו בבודפשט.
וגם בכמה לוחות אחרים (מבודפשט או מפרשבורג), שכתבו שדוחים את התעניות, ציינו שזהו 'מנהג פרשבורג', ובלוח אחד כתב אפילו שזה 'כדעת החת"ס'. כמובן שגם כל שאר המנהגים הכתובים הם 'מנהג פרשבורג', ובאף אחד לא היו ...

וב'תורת חיים' מבודפשט (סי' קפ"ב אות ג') מבואר שהמנהג הרווח הוא לזמן על כוס בכל הסעודות, גם בימות החול. וכנראה היו מנהגים חלוקים באוברלנד בזה.

טעם זה דחוק, כמובן.
בספר 'הזמנים בהבנה' מביא מפי 'זקני הונגריה', שהטעם למנהג זה הוא בשביל תוספת שבת; שכן המנהג ברוב הקהילות היה להמתין עד שראו ג' כוכבים בינוניים, ואז להתחיל בשירת 'לדוד'. וא"כ שירה זו באה במקום ההמתנה לג' כוכבים קטנים רצופים, הכתובה בפוסקים. ונראים הדברים.

היו בדבר זה חילוקי מנהגים בין קהילות אוברלנד

למעשה המנהג הפשוט היה ללכת בפאה נכרית, שגם היתה נראית ממש כמו שיער טבעי (כמבואר בקובץ 'תל תלפיות' מחברת ד' עמ' 117)

כך הוא באמת המנהג גם במשפחתינו. אבל עד עתה לא מצאתי בשום מקום אזכור למנהג זה, וגם לא מצאתי בפוסקים אפשרות כזו (מלבד ר' חיים פאלאג׳י).

מניין לך דבר זה, שנהגו לזמן על הכוס בשבת אך לא בימות החול?

אתה יכול לציין מראה מקום למובאה הזו?