מסורת אויבערלאנד

מנהגי ק”ק עדת יראים וויען יצ”ו לחודש אדר

א . ביום שושן פורים אחר שחרית אומרים המזמור פג ’שיר מזמור לאסף’ כנהוג בחול (1) ובקהל נייטרא לא נהגו לאומרו והם אומרים מזמור קפיטל ס' למנצח על שושן עדות (2).

ב כשחל שושן פורים בעש”ק נוהגים בק”ק וויען אחר 'באו בשלום' לרקוד מסביב להבימה.

------------
(1) מנהגי דעברעצין. מנהג וויען. ובס' מנהגי ביהכנ ...

ז' אדר - יומא דהילולא דמשה רבינו ע"ה:

א . בימי קדם הי' אנשי חברא קדישא מתענין עד חצי היום, ומתפללים מנחה ביחד ואח"כ סעדו לבם ביחד.

ב . הרב דורש בלילה בהפסדת מיתת הצדיקים ותיקון המעשים והליכה בדרכיהם, ומספיד ומזכיר שמות הצדיקים והחשובים שהלכו לעולמם בשנה האחרונה, ובסוף הדרשה יושבים כל הקהל על ...

פורים:

א . בעת קריאת המגילה עומדים שני אנשים חשובים בשני צדדי הבעל קורא עם נרות או אבוקות בידם, לרמז על האור, ליהודים היתה אורה ושמחה. ובק”ק דעברעצין יצ”ו נוהגים שרק משימין ב' נרות דולקות על הבימה בשני צדדיו (1).


ב. חוזרין וכופלין שני פסוקים במגילה, האחד (פרק ח' ב') בפסוק ’להרוג ולאבד' חוזרין ...

א. שבת בקריאת פרשת זכור אין חוזרין על מלת 'זכר’, אלא אומרים פעם אחת ’זֵכֶר’ מנוקד בצירי.

ב. הרב עולה למפטיר בשבת זו.

ג. אחר גמר התפלה קוראין עוד הפעם במיוחד להנשים שבאים לשמוע קריאת פרשת זכור (והוא עפ"י מש"כ החת"ס בדרשות ח"ג ע' צ"ב שגם הנשים חייבות בקריאה זו מן הדין). וכל אישה שאינו יכולה לבא ...

מחצית השקל: קודם מנחה (אפילו אם הוא תענית אסתר מוקדם) השמש מתכונן שלש קערות לצדקה אחד נכתב עליו 'מחצית השקל' והשני 'מעות פורים' והשלישי 'מתנות לאביונים', כל אחד נותן שלשה מטבעות של חצי דוללאר בשבלו ובשביל כל בני ביתו. משאירים הקערות עד לאחר

יוצרות לשבת פרשת זכור

המנהג הקדום הוא לאומרו באמצע ברכת יוצר, וכן נהגו בוויען קודם השואה בביהכנ”ס שיפפשוהל. אחר השואה שינוי בק”ק עדת יראים וויען וכו‘ לאומרו אחר חזרת הש”ץ קודם השיר של יום (בשאר קהילות כמו נייטרא ובודאפעסט אומרים השיר של יום לאחר מוסף ואכמ”ל)

2853afd3-1816-4f82-8e3f-89d3c7efe2ca ...

קהל עדת יראים וויען משנים קדמניות

דרשה ז‘ אדר ע”י מורינו הרה”ג ר‘ עזריאל יהודה לעבאוויטש זצ”ל באחת מן השנים

איך שיהיה, ברור שהנוסח שנהגו בו אבותינו הוא 'וינוחו...', מזה כמה מאות שנים.
1 ולענ"ד, בלתי מתקבל על הדעת שארע השינוי הזה בעקבות 'מדפיסים' שהחליטו עליו בשרירות לב. לו יצוייר שיקומו כיום מדפיסים וישנו את נוסח אחת מחתימות הברכות בשמו"ע, האם יהיה אחד שיחליף בעקבות כך את נוסח תפילתו? הרי לא ינחלו אותם ...

לוח הזמנים ברוקלין - חודש אדר תשפ”ו - לוח קהל עדת יראים וויען

חמשה עשר בשבט

המנהג להרבות בפירות בחמשה עשר בשבט הי' נפוץ בכל גלילות אויבערלאנד אונגארן [יוצאי עסטרייך, בעהמין, מעהרין וכו'] (וכן מובא המנהג גם במגן אברהם).

ברוב מקומות לא הקפידו על מנין הפירות (15 או מספר אחר) רק ריבוי פירות וטרחו שיה' להם ממין שבעה שנשתבחה בהם ארץ ישראל

בגלילותינו, בחורף בחודש ...

נוסח יוצרת לפרשת שקלים מוסף של ר' עמרם שטראססער
הקטע האחרון היה מנגן בניגון "כי בשמחה" וכן בפרשת החודש. מצורף הקלטה לדוגמה.

יוצרות מאורה לפרשת יתרו יוצרות מאורה לפרשת יתרו - מתורגם לענגליש

מנהג נפוץ אצלנו באויבערלאנד, בשבת שירה, ליתן גרעיני חטה בתוך החמין [טשולענט, שאולעט] זכר למן (מנהג זה גם מובא בב"ח אורח סי' ר"ח).
ואם לא מצאו גרעיני חטה נתנו גרעיני שעורים (הנקרא ריטשאר"ד) מובא בשו"ת באר משה להגאון מדעברעצין.

וכ”ה במנהגי החת”ס

אומרים הפיוט יום ליבשה בשחרית קודם ברכת גאל ישראל, ומשו”ה נקרא בספרי המנהגים פיוט הגאולה. (יש עוד פיוט גאולה ‘ברח דודי‘ שאומרים בפסח).
IMG-20260128-WA0069.jpg
גאולה לפרשת בשלח_250206_103232.pdf

ביאור מקיף על הפיוט יום ליבשה והמנהגים ע”י ר‘ חיים ישראל טעסלער הי”ו, תחח”ל
957acddc-7303-4106-a615 ...

שבת הפסקה ראשונה : אם הוא שושן פורים אז הוא שבת הפסקה ראשונה. אין אומרים היוצרות באמצע ברכות קריאת שמע אלא לאחר התפילה*. אחר חזרת הש"ץ שחרית וקדיש שלם אומרים יוצרות להפסקה ראשונה. שיר של יום. קדיש יתום.

· יוצרות להפסקה ראשונה: 'אור עולם'. יוצר: 'אור זרוע', 'דעת למד חבר'. אופן: 'מלאכי צבאות'. זולת ...

בסידורים העתיקים מצינו הנוסח בשמונה עשרה בשבת 'וישמחו בך ישראל אוהבי שמך'. בהמשך הזמן שינוי המדפיסים את הנוסח ל'וינוחו' עד כדי כך שמשנים ואומרים בליל שבת 'וינוחו בה', וביום 'וינוחו בו', ובמנחה 'וינוחו בם'. ראיתי טעם לזה, אינני זוכר המקור, שהיות החתימה צריך ליהות מעין הפתיחה משום כך שינוי הנוסח ל ...

מצאתי תיקון לליל הושענה רבה נדפס בבודאפעסט

https://www.nli.org.il/en/manuscripts/N ... FL54672558

אדרעסס:

אדרעסס:

קונטרס מנהגים נרשם ע”פ ר‘ ברוך ווייסמאנדל ז”ל בעל תפילה בק”ק וויען מאנסי יצ”ו

דא לייג איך צוויי ריקארדינגס פון ר‘ אברהם עהרנפעלד ע”ה א יליד ערלוי ווי ער זינגט לדוד ברוך ד‘ למוצאי שבת
ר‘ אברהם עהרנפעלד - לדוד ברוך ד‘ א.mp3
ר‘ אברהם עהרנפעלד - לדוד ברוך ד‘ ב ולמנצח.mp3

הפלא ופלא דא האב איך געטראפן א ריקארדינג פון א ספרדישע איד ר‘ שלמה מדינה ממאראקא ווי ער זינגט די ניגון ...

נלקט ממנהגי נייטרא מה שהנהיג רבינו הנאות דשא בבית מדרשו. אותן המזמורים אמרו בציבור אחר התפילה.


אסרו חג אומרים מזמור קי”ח
בכל יום שקוראין פרשת הנשיאים אומרים מזמור ל

בכל יום מימי הפסח אומרים מזמור אחר:
ביום א אומרים מזמור ק”ה
ביום ב אומרים מזמור קל”ו
ביום ג אומרים מזמור ע”ח
ביום ד אומרים ...

תודה!
1 אמירת המזמורים ל"ז קכ"א קמ"ד גם היא מנהג מקובל, או מנהג ייחודי לחת"ס?
2 ומהו בדיוק סדר אמירת המזמורים בקהילת ויען? כמו מנהגו של המהרי"ץ דושינסקי?

1 כפי הבנתי הוא מנהג ייחודי להחת”ס. איני יודע משום מקום שאומרים אותן הג‘ מזמורים בציבור כמנהג קבוע.
2 אומרים בכל יום חמשה מזמורים. איני יודע ...

נלקט מספר מנהגי החת”ס (שילל). מנהג האמירת תהילים למעגל השנה שנהג החת”ס בבית מדרשו, אותן המזמורים אמרו בציבור ביחד ולא רק ביחיד.

ביום חול , קאפיטל פ”ג, ה‘ מזמורים, ואח”כ מזמור ל”ז קכ”א קמ”ד.
בשבת אחר מוסף אמרו מזמור קי”א.
בר”ה אחר תפילת מוסף אמרו מזמור פ”א.
בימים הראשונים של סוכות אחר מוסף אמרו ...

יש נוהגין לומר מזמורי תהילים מיוחדים לכל יום ויומא דפגרא וכו‘ וכן נהג החת”ס וכמה מתלמידיו.

ואתחיל בסדרו של המהרי”ץ דושינסקי למעגל השנה