מסורת אויבערלאנד

מצאתי תיקון לליל הושענה רבה נדפס בבודאפעסט

https://www.nli.org.il/en/manuscripts/N ... FL54672558

אדרעסס:

אדרעסס:

קונטרס מנהגים נרשם ע”פ ר‘ ברוך ווייסמאנדל ז”ל בעל תפילה בק”ק וויען מאנסי יצ”ו

דא לייג איך צוויי ריקארדינגס פון ר‘ אברהם עהרנפעלד ע”ה א יליד ערלוי ווי ער זינגט לדוד ברוך ד‘ למוצאי שבת
ר‘ אברהם עהרנפעלד - לדוד ברוך ד‘ א.mp3
ר‘ אברהם עהרנפעלד - לדוד ברוך ד‘ ב ולמנצח.mp3

הפלא ופלא דא האב איך געטראפן א ריקארדינג פון א ספרדישע איד ר‘ שלמה מדינה ממאראקא ווי ער זינגט די ניגון ...

נלקט ממנהגי נייטרא מה שהנהיג רבינו הנאות דשא בבית מדרשו. אותן המזמורים אמרו בציבור אחר התפילה.


אסרו חג אומרים מזמור קי”ח
בכל יום שקוראין פרשת הנשיאים אומרים מזמור ל

בכל יום מימי הפסח אומרים מזמור אחר:
ביום א אומרים מזמור ק”ה
ביום ב אומרים מזמור קל”ו
ביום ג אומרים מזמור ע”ח
ביום ד אומרים ...

תודה!
1 אמירת המזמורים ל"ז קכ"א קמ"ד גם היא מנהג מקובל, או מנהג ייחודי לחת"ס?
2 ומהו בדיוק סדר אמירת המזמורים בקהילת ויען? כמו מנהגו של המהרי"ץ דושינסקי?

1 כפי הבנתי הוא מנהג ייחודי להחת”ס. איני יודע משום מקום שאומרים אותן הג‘ מזמורים בציבור כמנהג קבוע.
2 אומרים בכל יום חמשה מזמורים. איני יודע ...

נלקט מספר מנהגי החת”ס (שילל). מנהג האמירת תהילים למעגל השנה שנהג החת”ס בבית מדרשו, אותן המזמורים אמרו בציבור ביחד ולא רק ביחיד.

ביום חול , קאפיטל פ”ג, ה‘ מזמורים, ואח”כ מזמור ל”ז קכ”א קמ”ד.
בשבת אחר מוסף אמרו מזמור קי”א.
בר”ה אחר תפילת מוסף אמרו מזמור פ”א.
בימים הראשונים של סוכות אחר מוסף אמרו ...

יש נוהגין לומר מזמורי תהילים מיוחדים לכל יום ויומא דפגרא וכו‘ וכן נהג החת”ס וכמה מתלמידיו.

ואתחיל בסדרו של המהרי”ץ דושינסקי למעגל השנה

אגב יש לעיין למה החת”ס היה אומר את חמשה המזמורים קודם הג‘ המזמורים התמידייים, ולא להיפוך מטעם תדיר קודם. וכן נוהגים באמת בק”ק וויען שאומרים מקודם מזמור פ”ג שאומרים בכל יום אחר עלינו ורק אח”כ מוסיפים את החמשה המזמורים.

אומרים בכל יום מזמור פ”ג לאחר התפילה, ומסתמא משלימים את זה במנחה. וגם נוהגין להוסיף בכל יום חמשה מזמורים אחר מזמור פ”ג, ע”פ סדר התהילים.

ועיין במנהגי החת”ס שכתב שהמנהג הוא לומר חמשה מזמורי תהילים אחר התפילה וכן נהגו גם בפרעסבורג, ורבינו החת”ס היה רוצה לומר את החמשה מזמורים גם בראש חודש אלא שלא רצה ...

ר‘ זלמן פאללאק ע”ה נולד בהעיר פעטראוואסעלא-אונגארן שליד העיר זענטא, בימינו איז עס אין סערביע.
ער האט אסאך געלערנט נוסח און חזנות אין אונגארן עסטרייך און עס געברענגט קיין ארץ ישראל, אסאך בעלי תפילה אין ארץ ישראל זענען מתלמידיו. אסאך איז ער מקוריות‘דיג און אסאך זינגט ער נאך די חזנים.

תענית בה”ב שאחר סוכות ומנהגי חודש מרחשון

סדר פסח
(הוקלט ע”י בני משפחתו בליל ב‘ כשהיה בארץ ישראל)


קינות

ב'מנהגי קהילת בודפשט' כתבו שקובעים בה"ב מיד בתחילת חשוון, וכך ראיתי גם בשתי לוחות שיצאו בבודפשט.
וגם בכמה לוחות אחרים (מבודפשט או מפרשבורג), שכתבו שדוחים את התעניות, ציינו שזהו 'מנהג פרשבורג', ובלוח אחד כתב אפילו שזה 'כדעת החת"ס'. כמובן שגם כל שאר המנהגים הכתובים הם 'מנהג פרשבורג', ובאף אחד לא היו ...

דא האב איך בייגעלייגט די פולע פיוט


אחד יחיד ומיוחד / ר' אביגדור קרא
פראג, המאה ה-15

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד אֵל נִדְרָשׁ לְבַר לֵבָב שׁוֹאֵל
אַךְ טוֹב אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּיָהּ

בּוֹרֵא כָּל מֶמֶשׁ מִתֹּהוּ אִם יֵשׁ פּוֹעֵל כְּמַעֲשֵׂהוּ
מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶהוּ הַלְלוּיָהּ

יְהוּדִי נוֹצ ...

למעשה המנהג הפשוט היה ללכת בפאה נכרית, שגם היתה נראית ממש כמו שיער טבעי (כמבואר בקובץ 'תל תלפיות' מחברת ד' עמ' 117)

ופשוט הוא. לשון השלטי הגיבורים הוא ‘שתיראה בעלת שיער‘ וטעם האוסרים הוא משום ‘מראית עין‘ פי‘ שנראה כשערות ממש ולא נתקבלו דבריהם להלכה ברמ”א ובמג”א (וברוב הפוסקים כהאליהו רבה, פמ”ג ...

טעם זה דחוק, כמובן.
בספר 'הזמנים בהבנה' מביא מפי 'זקני הונגריה', שהטעם למנהג זה הוא בשביל תוספת שבת; שכן המנהג ברוב הקהילות היה להמתין עד שראו ג' כוכבים בינוניים, ואז להתחיל בשירת 'לדוד'. וא"כ שירה זו באה במקום ההמתנה לג' כוכבים קטנים רצופים, הכתובה בפוסקים. ונראים הדברים.


אמת. וכמובן אז אויף ...

ישראל האט געשריבן: זונטאג נאוועמבער 02, 2025 8:36 am היו בדבר זה חילוקי מנהגים בין קהילות אוברלנד

וואו האט מען זיך געפירט אנדערש? כפי ידיעתי איז דאס די מנהג רווחת ביי אלע אויבערלענדער קהילות וואס איך ווייס

ישראל האט געשריבן: זונטאג נאוועמבער 02, 2025 9:13 am וב'תורת חיים' מבודפשט (סי' קפ"ב אות ג') מבואר שהמנהג הרווח הוא לזמן על כוס בכל הסעודות, גם בימות החול. וכנראה היו מנהגים חלוקים באוברלנד בזה.

איני רואה כאן שום סתירה. פשוט שלא טרחו להביא יין להסעודה רק משום ברכת המזון ורק זמנו על הכוס בסעודה שהיה בו יין מקודם.

בספר מנחת שבתי להרה”ק משימאני זצ”ל (דף תפז) כתב וז”ל:

כי בכל מנהג יש טעם הגון וסיבה נכונה ותועלת רבה נצמח ממנו, וכגון המנהג שנהגו במקומינו לקרוא בשם ‘בארכעס‘ לחלות שאוכלים בשבת, כי מובא בתחינות דכאשר האשה מפרשת חלה בערב שבת תתפלל שהקב”ה ישלח ברכה בעיסה על ידי המלאך שנקרא בארכעס, והרי לן דמנהג ישראל ...

בספר מנחת שבתי להרה”ק משימאני זצ”ל (דף תפז) כתב וז”ל:

ומה שנהגו לזמר המזמור ‘לדוד ברוך‘ בניגון המקובל בכל מוצאי שבת קודם תפילת ערבית, יש לומר, הטעם בזה, כי בצאת השבת נופל על כל אדם חולשה ועייפות כנראה בחוש, ובפשטות הסיבה לזה משום יציאת הנשמה היתירה, ואפשר לומר שהוא גם מפני שאז חוזרים הרשעים לגיהנם ...

ימים נוראים

סליחות
א’ סליחות.mp3


מוסף
תחילת שמו”ע מוסף, עד אחר מלך עליון_ (online-audio-converter.com).mp3
ובשופר גדול עד ומי ירום.mp3 ובשופר גדול_.mp3 אמת כי אתה הוא יוצרם_.mp3
אין קצבה 1_.mp3 אין קצבה 2.mp3 כתר ופיוטים (נישט זייער קלאר)_.mp3 ובחודש השביעי_.mp3
ויאתיו כל לעבדיך ...

ניגונים

הושענה רבה (ריקארדינגס)

סליחות (ריקארדינגס)