מסורת אויבערלאנד

זהו מסורת, כמו כל התורה המצויה בידינו, כמו השו”ע בעצמו.
(ייתכן שגם התכונת לזה, אז באתי רק להסביר), אין לנו מסורה והלכה, המסורה תמיד מיוסד מיסודות של הלכה, והדבר פשוט.

אכן לזה התכוונתי, אבל אני רוצה להגדיר זאת במילים שלי ליתר בהירות, כפי הנראה לענ"ד: ההלכה נקבעת על פי המקובל מדור לדור ...

סה"כ הבאתי ראיה מערלוי שזה לא ממש מכחיש השמש בצהרים וכן יש מי שמפקפקים בדבר, וכ"ש הם שהם נהיים חסידים, וממהרי"ץ אין שום ראיה הרי הוא שינה עוד הרבה דברים.

וכי אצל החסידים לא הקפידו על חצות? איפה? מאיפה לקח המהרי״ץ זאת אם לא מרבותיו? ומה אתה עושה עם המסורות של הרה״ק מנייטרא זצ״ל הי״ד? מה אתה ...

ייש"כ ר' משה קלוגערמאן

ספירת העומר
הרב סופר ספירת העומר לפני הקהל, ואח"כ סופר הקהל. אין אומרים שום תפילות לפניו. רק אומרים יה”ר שיבנה ביהמ”ק, ומזמור אלקים יחננו, לאחריו. (מנהגי פרעסבורג
במנהגי פשרעשבורג (סוכי)מבוא' שלא אמרו שום דבר חוץ מיה"ר שיבנה ביהמ"ק

במנהגי פרעסבורג כתב: לא אמרו שום דבר חוץ מיה"ר שיבנה ביהמ"ק ...

moshe klugermann האט געשריבן: מאנטאג אפריל 13, 2026 3:42 am

זאלצבורג האט געשריבן: מיטוואך אפריל 01, 2026 9:16 pm

moshe klugermann האט געשריבן: מיטוואך אפריל 01, 2026 3:53 am וכן זה ביוצרות שנדפס בפראג תקצ"ו

האם יש לכם קובץ PDF של זה או קישור לקריאה?

https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALE ... 205171/NLI

יישר כח גדול!

שמעתי מהרב עזריאל שטרן שליט"א, שכאשר ייסדו את 'קהל עדת יראים ויען' בארה"ב, היו אמנם רוב המייסדים מקהילת ה'שיף-שול', אך היה גם מיעוט ניכר של יוצאי אשכנז ('יעקעס'). כיודע, הפיוטים הנאמרים ע"פ מנהג אשכנז בשבתות, שונים בתכלית מאלו הנאמרים כפי מנהג פולין - מנהג אוברלנד. אותם יוצאי אשכנז, התנגדו ...

אי אפשר לקבוע את זה כמנהג אויבערלאנד. יש הרבה מאוד שכן מקפידים (וכ"ש בליל הראשון) וכדברי הרמ"א ורוב הראשונים.
אגב, באניאד זה אינטערלאנד לכל הדעות..

למעשה רוב יוצאי אויבערלאנד הם מתלמידי רבינו החת”ס והוא לא הקפיד על אכילת אפיקומן קודם חצות וכן היו נוהגים גדולי תלמידיו.

לגבי באניאד, באניאד ...

לגבי נוסח ההלל עיין כאן

viewtopic.php?p=500&sid=703642807694243 ... 06a35#p500

על פי מנהג רבינו החתם סופר לא מקפידים על אכילת אפיקומן קודם חצות

הניסוח כאן מראה קצת כאילו אויבערלאנד הוא עוד חסידות שצצה על המפה, עם מנהגים סותרי הלכה המבוססים על סיפורי מעשיות ומופתים
זה לא מה שאצלנו היה אויבערלאנד, המשמעות של אויבערלאנד אצלנו היה היינו קיום השולחן ערוך בפשטות ובתמימות ...

בההגדה של פסח עיקר החילוק בין נוסח אשכנז לנוסח ספרד הוא בהלל איפה אומרים קטע ה‘יהללוך‘

יְהַלְלוּךָ ד‘ אֱלֹקינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְי ...

מענין הדבר, שראיתי בספר מנהגים עממי שהיה נפוץ בגלילותינו ושם כתב לא לברך על התפילין בחוה”מ. אני מביא אותו לרווחא דמילתא.

הספר משנת שס”א - נדפס בפראג
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010733720205171/NLI
Screenshot_20260405_155623_Chrome.jpg


הספר משנת שע”א - נדפס בפראג
https://tablet ...

מצינו בזה שינויי מנהגים, מפי הרר‘ רי”א פישער שליט”א ראיתי שהמנהג הפשוט והנפוץ באויבערלאנד הי' לברך על התפילין בחול המועד כרגיל (לא בלחש וכו‘) וכן נהג מרן החתם סופר ותלמידיו.

מצד שני ידוע מכמה גדולים שהניחו בלא ברכה, כ”כ בהגדת עזר מיהודה להגאון ר‘ עזריאל יהודה לעבאוויטש זצ”ל מוויען שנהג שלא לברך על ...

שמעתי כמה פעמים, שרק בלילה השני אכל החת"ס את האפיקומן לאחר חצות. אך איני יודע מה מקורה של שמועה זו, ומהי מידת מהימנותה; ואשמח מאוד אם יש למישהו ידיעה בעניין זה.

לא ידעתי המקור של שמועה זו. המקור שלא הקפיד החת”ס ‘כלל‘ על אכילת אפיקומן קודם חצות הוא מהלקוטי חבר בן חיים תלמיד רבינו החתם סופר. לדברי ...

בה"יוצרות" שנדפסו ע"י קהלותינו (שהוא תדפוס סידור עבודת ישראל - בער סידור) נדפס ביוצר לשבת הגדול היוצר 'אאמיר' למעלה ו'אתי מלבנון' למטה. ושמעתי בשם ר' עמרם שטראססער ע"ה, חזן דקהלתינו, שכל פעם שיש שני יוצרות אומרים את זה שנדפס למעלה (מפי ר' יודל שטיינמעץ הי"ו).
וכן זה ביוצרות שנדפס בפראג תקצ"ו ...

על פי מנהג רבינו החתם סופר לא מקפידים על אכילת אפיקומן קודם חצות

וכן היה נוהג גם המהרי"ץ דושינסקי זצ"ל. וכן היה נוהג גם הנאות דשא מנייטרא זצ"ל הי"ד. וכן ידוע ומקובל בכמה וכמה משפחות חשובות ומיוחסות מדורות קודמים, שלא הקפידו על אכילת אפיקומן קודם חצות, והמשיכו בזה את מנהג רבם. וכמו שנכד העיר ...

על פי מנהג רבינו החתם סופר לא מקפידים על אכילת אפיקומן קודם חצות

וכן היה נוהג גם המהרי"ץ דושינסקי זצ"ל. וכן היה נוהג גם הנאות דשא מנייטרא זצ"ל הי"ד. וכן ידוע ומקובל בכמה וכמה משפחות חשובות ומיוחסות מדורות קודמים, שלא הקפידו על אכילת אפיקומן קודם חצות, והמשיכו בזה את מנהג רבם. וכמו שנכד העיר ...

בליל יו"ט, בגמר התפילה קודם הסדר, מברכים אחד לשני: 'גוט יום טוב, בויען זי גוט'. וביום שלאחריו מברכים: 'גוט יום טוב, האבן זי גוט געבויט'.

(מיותר לתאר ה'גרויסער קאנקורענץ' שהתרחש מדי שנה בשנה, ממחרת ליל הסדר, מי שאכל יותר קנידעליך, צעהן או פוהפצעהן...ולדעתי כל זה להראות כוחא דהיתרא, שאנו סומכין על ...

הגדה של פסח - מהרי"ץ דושינסקי זצ"ל - עם מנהגים

בה"יוצרות" שנדפסו ע"י קהלותינו (שהוא תדפוס סידור עבודת ישראל - בער סידור) נדפס ביוצר לשבת הגדול היוצר 'אאמיר' למעלה ו'אתי מלבנון' למטה. ושמעתי בשם ר' עמרם שטראססער ע"ה, חזן דקהלתינו, שכל פעם שיש שני יוצרות אומרים את זה שנדפס למעלה (מפי ר' יודל שטיינמעץ הי"ו).

תשע"ה תשע"ו תשע"ז תשע"ח תשפ"ב תשפ"ג

ר' שלום יוסף ז"ל נולד לאביו ר' צבי יהודה ז"ל הי"ד בן הגאון ר' יונתן שטייף זצ"ל. נפטר ט' ניסן תשע"ח.

מנהג קהל עדת יראים וויען שאומרים ההפטרה: 'כה אמר ה'...עולותיכם' (ולא 'וערבה') - חוץ כשחל ער"פ בשבת שאז מפטירים 'וערבה'.

בעדת יראים נאמרו (עד היום) הפיוטים בברכת קר'ש ביום שמחת תורה, ובזולת אומרים על הראשונים הקצר ובנוסח ידוע. וכמעט נשכח הנוסח של על הראשונים בעת שאומרים הזולתות. צרפתי הקלטה של הנוסח לעיל.

שמעתי מהרב עזריאל שטרן שליט"א, שכאשר ייסדו את 'קהל עדת יראים ויען' בארה"ב, היו אמנם רוב המייסדים מקהילת ה'שיף-שול', אך היה גם מיעוט ניכר של יוצאי אשכנז ('יעקעס'). כיודע, הפיוטים הנאמרים ע"פ מנהג אשכנז בשבתות, שונים בתכלית מאלו הנאמרים כפי מנהג פולין - מנהג אוברלנד. אותם יוצאי אשכנז, התנגדו לאמירת ...

דוגמאות מנוסחאות פייט שבאמצע יוצר

אומרים 'על הראשונים' נוסח וניגון מיוחד בשבוע שאומרים פייט
WhatsApp Image 2026-03-20 at 11.23.45 AM (2).jpeg
WhatsApp Image 2026-03-20 at 11.23.46 AM (1).jpeg
על הראשונים ע"י ר' גרשון קאניג ע"ה מפרעסבורג - מוקלט כנוסח על הראשונים לפסח ואולי הוא אותו הנוסח שנהגו ...

מנהג פראג היה לתקוע בשופר באלול לאחר תפילות מנחה וערבית.

מנהג נוסף מפראג: לומר בשכמל"ו בקול רם בתפילת יום כיפור קטן. (כן המנהג באויבערלאנד)

מנהג פראג שמי שלא השאיר בנים, בנותיו הקטנות אומרות אחריו קדיש בציבור. (יש להדגיש: - לא בביהכ"נ)
1759226535818.png

מנהג פראג שלא לקרוא בתורה בליל שמחת תורה ...

מנהגי פראג בקבורה והלוויה

https://www.nli.org.il/he/manuscripts/N ... FL53092043

בבודאפעסט, פרעסבורג, נייטרא וק״ק צעהלים אמרו את השיר של יום אחר „עלינו” שאחר מוסף. אמנם אצל השבע קהילות (חוץ מק״ק צעהלים), קהל עדת יראים וויען (וכמדומה שכן היה המנהג גם בהשיפפשוהל), מנהג חת״ס, ומנהג עדת ישראל בערלין (שהוא כמנהג אויבערלאנד כמעט בכל דבריהם) — אמרו את השיר של יום תיכף אחר חזרת הש״ץ של ...