מסורת אויבערלאנד

באמת לא השבתי, שאין זה מדרכי להשיב שוב ושוב וללכת במעגלים של "כן–לא, כן–לא".

המסורה באויבערלאנד ברורה: החתם סופר לא הקפיד על אכילת האפיקומן קודם חצות. כן ידוע ומפורסם שכן היה מנהגו של החתם סופר, וכן נוהגים אצל רוב המשפחות. ומי שמכחיש זאת — פשוט לא דיבר עם יהודים מאויבערלאנד ואינו יודע. כך הוא מסור ...

בבית הכנסת של משפחתי, נהגו לספור כל יום גם לאחר שחרית (בלא ברכה כמובן).
עכשיו ראיתי שגם בלוח שיוצא כיום בבודפשט, כתבו ש'ראוי' לעשות כך.
אשמח מאוד אם מישהו יודע עוד על מנהג זה.

בדומה לזה, סבי הי"ו כאשר לימד אותי עטיפת טלית, לימדני לבדוק את הציצית הן קודם הלבישה — כפי ההלכה — והן קודם קיפול הטלית ...

חשבתי עכשיו עוד ראיה מדברי האור זרוע (שו"ת תשנ"ב ס"ק ט) בעניין קידוש בביהכנ"ס משמע מאוד שמנהגנו מיוסד מחכמי שו"ם וזהו הרי לפני הגירוש. ויותר היה נראה שגם באושטרייך נהגו תמיד כמו בריינס, ואולי אחר הגירוש נכנס לשם קצת ממנהגי צרפת, אך הרי ייתכן מאוד שגם בצרפת היה מקומות שנהגו כמנהג אשכנז (פחות או ...

moshe klugermann האט געשריבן: מאנטאג אפריל 27, 2026 1:12 am מר' מרדכי (ב"ר יצחק) ברויאר
מעניין מאיפה הוא ידע הנוסח הרי בפרנפורט לא אמרו גאולה זו מעולם, אבל הנוסח נשמע דומה להנוסח הראשון שהעלו כאן

The_National_Library_of_Israel_-_Passover_Song_-_Yom_LeYobosho_931068_cd-05120_breuer040803.ogg

מעניין מאוד. ייש"כ גדול!

וממילא קשה לי להאמין ש"רוב אויבערלאנד" שזמן השינה שלהם כל לילה היתה ב9-10 היו מסוגלים להמשיך הסדר עד שתיים לפנות בוקר.
ואם תשאל כל אויבערלאנד מצוי הוא גם יעיד לך שאמרו הלל בליל פסח ושרקדו הקפות בשמיני עצרת והתפללו מעריב בזמנו ויו ניים איט


אין אתה צריך להאמין, כן הוא - ‘בפירוש‘ לא הקפידו. ומה ...

חשבתי עכשיו עוד ראיה מדברי האור זרוע (שו"ת תשנ"ב ס"ק ט) בעניין קידוש בביהכנ"ס הלא ידעת כמה גאוני גאונים וקדושי עליון רבותינו במגנצא ושבוורמיישא ושבשפירא, הלא משם יצאת תורה לכל ישראל, הלא נהגו מיום שנסדו כל הקהילות שבריינוס ושבכל ארץ אשכנז ומלכיות שלנו נהגו אבותינו ואבות אבותינו צדיקים קדושים חכמים ...

כנראה ש"כל" בלשון גוזמה נקט, הנה עדות ממשפחה חשובה בגליל העליונה שכן הקפיד
image.pngimage (1).png
עדות הגר"ע רוזנבוים (לרפו"ש) בקובץ אוצרות הסופר חלק ט והערות המו"ל בקובץ טז

המשפחה החשובה היא משפחת ערלוי, שצווחים על כך ככרוכיה לא מהיום ולא מאתמול. ומה אעשה שכל תלמידי החתם סופר ורוב ככל ...

בספר 'בית אב' (שלזינגר) - ליקוטים ב', סי' ל"ה, כותב ש'בכל מדינת אונגארן העליונה' לא הקפידו לאכול אפיקומן קודם חצות
כנראה ש"כל" בלשון גוזמה נקט, הנה עדות ממשפחה חשובה בגליל העליונה שכן הקפיד
image.pngimage (1).png
עדות הגר"ע רוזנבוים (לרפו"ש) בקובץ אוצרות הסופר חלק ט והערות המו"ל בקובץ טז ...

כולם באים עם עדיות חיות של אויבערלאנד כהוכחה על מה שנהגו מדור דור וכו'
ועד כמה הם הושפעו מההלך הכללי של החסידים ושל אלו שאינם מקפידים בקלה כבחמורה.

אם כל הכבוד לדעתך הרמה — ואולי גם ״דעת תורה״ — במסורת חיה אין מקום להתווכח. כך היא המסורה אצלנו, ברובם ככולם; אין כאן לא השפעה חיצונית ולא ...

יהודה ליפא וייס (פפא).mp3
יהודה וייס (שופרון).mp3
שחרית לשבת ומכירת העליות.mp3

יש כאן הקלטות של 'יהודה ליפא וייס', שהיה ש"ץ בפאפא, ו'יהודה וייס' שהיה ש"ץ בשופרון.
כיון שהובאו כאן בחדא מחתא, אפשר להבין שזהו בעצם אותו האיש.
ובאמת, הקול בשתי ההקלטות דומה מאוד, וגם השם כמעט זהה.
אלא שבארכיון ...

--------------
יוצר לא' פסח מעובד

זהו מסורת, כמו כל התורה המצויה בידינו, כמו השו”ע בעצמו.
(ייתכן שגם התכונת לזה, אז באתי רק להסביר), אין לנו מסורה והלכה, המסורה תמיד מיוסד מיסודות של הלכה, והדבר פשוט.

אכן לזה התכוונתי, אבל אני רוצה להגדיר זאת במילים שלי ליתר בהירות, כפי הנראה לענ"ד: ההלכה נקבעת על פי המקובל מדור לדור ...

סה"כ הבאתי ראיה מערלוי שזה לא ממש מכחיש השמש בצהרים וכן יש מי שמפקפקים בדבר, וכ"ש הם שהם נהיים חסידים, וממהרי"ץ אין שום ראיה הרי הוא שינה עוד הרבה דברים.

וכי אצל החסידים לא הקפידו על חצות? איפה? מאיפה לקח המהרי״ץ זאת אם לא מרבותיו? ומה אתה עושה עם המסורות של הרה״ק מנייטרא זצ״ל הי״ד? מה אתה ...

ייש"כ ר' משה קלוגערמאן

ספירת העומר
הרב סופר ספירת העומר לפני הקהל, ואח"כ סופר הקהל. אין אומרים שום תפילות לפניו. רק אומרים יה”ר שיבנה ביהמ”ק, ומזמור אלקים יחננו, לאחריו. (מנהגי פרעסבורג
במנהגי פשרעשבורג (סוכי)מבוא' שלא אמרו שום דבר חוץ מיה"ר שיבנה ביהמ"ק

במנהגי פרעסבורג כתב: לא אמרו שום דבר חוץ מיה"ר שיבנה ביהמ"ק ...

moshe klugermann האט געשריבן: מאנטאג אפריל 13, 2026 3:42 am

זאלצבורג האט געשריבן: מיטוואך אפריל 01, 2026 9:16 pm

moshe klugermann האט געשריבן: מיטוואך אפריל 01, 2026 3:53 am וכן זה ביוצרות שנדפס בפראג תקצ"ו

האם יש לכם קובץ PDF של זה או קישור לקריאה?

https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALE ... 205171/NLI

יישר כח גדול!

שמעתי מהרב עזריאל שטרן שליט"א, שכאשר ייסדו את 'קהל עדת יראים ויען' בארה"ב, היו אמנם רוב המייסדים מקהילת ה'שיף-שול', אך היה גם מיעוט ניכר של יוצאי אשכנז ('יעקעס'). כיודע, הפיוטים הנאמרים ע"פ מנהג אשכנז בשבתות, שונים בתכלית מאלו הנאמרים כפי מנהג פולין - מנהג אוברלנד. אותם יוצאי אשכנז, התנגדו ...

אי אפשר לקבוע את זה כמנהג אויבערלאנד. יש הרבה מאוד שכן מקפידים (וכ"ש בליל הראשון) וכדברי הרמ"א ורוב הראשונים.
אגב, באניאד זה אינטערלאנד לכל הדעות..

למעשה רוב יוצאי אויבערלאנד הם מתלמידי רבינו החת”ס והוא לא הקפיד על אכילת אפיקומן קודם חצות וכן היו נוהגים גדולי תלמידיו.

לגבי באניאד, באניאד ...

לגבי נוסח ההלל עיין כאן

על פי מנהג רבינו החתם סופר לא מקפידים על אכילת אפיקומן קודם חצות

הניסוח כאן מראה קצת כאילו אויבערלאנד הוא עוד חסידות שצצה על המפה, עם מנהגים סותרי הלכה המבוססים על סיפורי מעשיות ומופתים
זה לא מה שאצלנו היה אויבערלאנד, המשמעות של אויבערלאנד אצלנו היה היינו קיום השולחן ערוך בפשטות ובתמימות ...

בההגדה של פסח עיקר החילוק בין נוסח אשכנז לנוסח ספרד הוא בהלל איפה אומרים קטע ה‘יהללוך‘

יְהַלְלוּךָ ד‘ אֱלֹקינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְי ...

מענין הדבר, שראיתי בספר מנהגים עממי שהיה נפוץ בגלילותינו ושם כתב לא לברך על התפילין בחוה”מ. אני מביא אותו לרווחא דמילתא.

הספר משנת שס”א - נדפס בפראג
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010733720205171/NLI
Screenshot_20260405_155623_Chrome.jpg


הספר משנת שע”א - נדפס בפראג
https://tablet ...

מצינו בזה שינויי מנהגים, מפי הרר‘ רי”א פישער שליט”א ראיתי שהמנהג הפשוט והנפוץ באויבערלאנד הי' לברך על התפילין בחול המועד כרגיל (לא בלחש וכו‘) וכן נהג מרן החתם סופר ותלמידיו.

מצד שני ידוע מכמה גדולים שהניחו בלא ברכה, כ”כ בהגדת עזר מיהודה להגאון ר‘ עזריאל יהודה לעבאוויטש זצ”ל מוויען שנהג שלא לברך על ...

שמעתי כמה פעמים, שרק בלילה השני אכל החת"ס את האפיקומן לאחר חצות. אך איני יודע מה מקורה של שמועה זו, ומהי מידת מהימנותה; ואשמח מאוד אם יש למישהו ידיעה בעניין זה.

לא ידעתי המקור של שמועה זו. המקור שלא הקפיד החת”ס ‘כלל‘ על אכילת אפיקומן קודם חצות הוא מהלקוטי חבר בן חיים תלמיד רבינו החתם סופר. לדברי ...

בה"יוצרות" שנדפסו ע"י קהלותינו (שהוא תדפוס סידור עבודת ישראל - בער סידור) נדפס ביוצר לשבת הגדול היוצר 'אאמיר' למעלה ו'אתי מלבנון' למטה. ושמעתי בשם ר' עמרם שטראססער ע"ה, חזן דקהלתינו, שכל פעם שיש שני יוצרות אומרים את זה שנדפס למעלה (מפי ר' יודל שטיינמעץ הי"ו).
וכן זה ביוצרות שנדפס בפראג תקצ"ו ...